פרק 27- אחרון

2.2K 71 6
                                    



אני טועמת את הויסקי שסינקלייר רוצה לקנות והמשקה העינברי החזק מחלחל בגרוני.

״איך?״ סוכן המכירות שואל ואני עושה פרצוף חמוץ מרוב שהוא כל כך חזק.

״חזק.״ הוא מחייך וסינקלייר מגיש לי כוס מים.

״תודה, אני אקח ארגז כזה.״ סינקלייר אומר ומתקדם לשלם.

אני הולכת אחריו,הוא מוציא את הכרטיס אשראי וזהו הסוף של הקניות שלנו.

כבר מאוחר, שש בערב ואנחנו קבענו במסעדה שנמצאת בקרבת טירת אינדבורו.

״יש לך עוד משהו להציע לנו? אני מתכוון לבעל ערך גבוהה.״ סינקלייר אומר וחותם על הקבלה.

״יש יין שנמצא בחבית עוד מתקופת ההמלכה מרי סטיוארט.״ אני רוצה יין כזה בבית.

״אני רוצה חמישה בקבוקים.״ אני אומרת ומוציאה את הכרטיס אשראי שלי.

״ג׳וי, אני אקח לנו עשר רק תני לי לשלם.״

״יש לי מספיק כסף אני יכולה לשלם אנחנו לא בימים שהייתי מתביישת שהיית משלם אליי, אני עצמאית ואני יכולה לקנות ארגז יין שעולה כמו המכונית הכי זולה שלי.״ אני מגישה לליית׳ את הכרטיס.

״תשלום אחד.״ אני אומרת וליית׳ הסוכן קניות מעביר את הכרטיס במעבר חד אחד.

יותר מאוחר הלכנו למסעדה המפורסמת שנמצאת ליד טירת אינדבורו.

נעלתי נעלי עקב בצבע קאמל ושמלת פעמון בצבע בז׳.
סינקלייר כהרגלו שם חליפה ונעלי מוקסיין.

יצאנו ותוך דקות אחדות הגענו למסעדה.

התיישבנו באחת השולחנות ששמרו לנו והתחלנו להזמין מהתפריט.

״אני אשמח לסטייק טוב.״ אני אומרת בזמן שסינקלייר מדפדף במיוחדת של המסעדה.

״נראה לי שאקח אגיז.״ לפי הפעם הקודמת זה היה נראה רע.

״שהיה לך בתאבון.״ המלצרית מגיעה ואנחנו מזמינים את המנות שלנו.

הזמנו יין משובך ועד שהמנות הגיעו שוחחנו קצת.
״אני חושבת שאחרי שהכרתי את הצד הסקוטי שבך אני עוד יותר נמסה.״ הוא מחזיק בידי.

״אני יודע אבל אם הייתה לי הזדמנות לבוא לכאן יותר בגלל משפחה הייתי הרבה יותר מאושר! לכי תשבי ותדברי עם אחותך למחצה.״ למה הוא חייב להרוס כל רגע יפה?

״אם אבי היה רוצה שנגדל יחד כאחיות הוא לא היה עוזב אותנו.״

״אולי לא הייתה לו ברירה?״ איזה ברירה יכולה להיות לו? זה נשמע הגיוני שהוא השאיר ילדה קטנה ואישה שהביאה לו בת. כל כך הרבה שנים ואפילו לא טרח לשאול מה שלומנו או סתם לשלוח כספים.

חטא מתוק Where stories live. Discover now