פרק 18

1.6K 72 5
                                    

אדל מתחתנת היום עם בחיר ליבה פול, אני מאחלת לעצמי זוגיות כמו שלהם, זוגיות כזאת עם סבסטיאן, הוא התקשר אליי עשרות פעמים השבוע, לא יכולתי לענות לו.
פחדתי שהוא יבקש סיבה למה ברחתי, פחדתי שהוא יציע לי שוב להתחתן איתו, לא רציתי לאהוב אותו אבל אהבתי אותו יותר משאהבתי את עצמי, הוא היה סינקלייר שלי והוא תמיד ישאר ככה רק שבפעם הבאה שתהיה לו זוגיות אני לא היה שם כדי לברך אותו.

אני החלטתי מה אני רוצה לעשות כבר, אני יודעת, אנחנו כבר לא נהיה זוג, אנחנו נהיה אנשים שאוהבים אחד את השנייה אבל מרחוק.

אחרי החתונה אני עוזבת. לארץ אחרת, ליבשת אחרת ולשפה שונה.

אני תמיד אוהב אותו, הוא תמיד היה לי חקוק בלב אבל אף פעם לא אקבל אותו.

״איך השמלה? איך אני נראת?״ אדל שואלת אותנו, אני בכלל מתעסקת בבד השמלה שלי, השמלה האדומה שלי זאת שיש לה פתח בצד שמאל של הרגל והיא דומה כל כך לשמלה של היפיפה הנרדמת, כן השמלה הזאת.

מעניין מה סינקלייר היה חושב על השמלה הזאת, הוא בטוח היה מנשק אותי בעורף ולוחש לי מילים שרק לו היה אומץ להגיד לי.

אני כל כך מתגעגעת אליו ועברו רק כמה ימים בודדים. אני לא יודעת איך אשרוד בלעדיו כל כך הרבה זמן? איך לא אוכל לקבל את הנשיקות שלו שממריצות בי אנרגיה נוספת או סתם את העצבים שלו או את הקור רוח שלו, שהיה לו בהתחלה שהכרנו.

״מושלמת אליך.״ מישל עונה לה ישר ואני מחייכת חיוך מאולץ.

אדל מתקרבת עליי ולוחשת לי באוזן, ״אני יודעת שקשה לך, את יכולה תמיד לבכות.״ אני לא אבכה אני חזקה מידי כדי להחזיק את זה בפנים לפחות רק להיום, אני חזקה כדי להראות לכולם שמחקתי אותו הוא לא קיים יותר, הוא לא הבחור שלי! זה שאני אתחתן איתו והביא איתו עשרות ילדים, זה לא הבחור הזה, הבחור שלי יושב כרגע באיזו מקלחת ומחכה לחברה שלו שתציל את המצב, הוא מחכה לי שאני אציל את המצב שלו, שאני אבוא ואנשק אותו ואחבק אותו ואפיק לו אהבה כמו שאף אחד לא יכול, הוא מחכה לי.

״אני בסדר, אני שורדת.״ אני אומרת וחיוך מאולץ עולה על שפתי.

״לדעתי עשית את הדבר הכי נכון, את לא צריכה לסבול מה היה קורה איתו ? אז אני אגיד לך; סינקלייר הוא סתם עוד בחור שמשחק בך ועוד שבוע יזרוק אותך ואת תבכי כמו שבחיים לא בכית, יש לך מזל שהפסקת את זה עכשיו מאשר עוד חודש שכבר הוא היה מפסיק את זה בגלל שנמאס לו מהכוס שלך.״ אין לה בכלל זכות לדבר, הרי היא גרמה לכל זה , אם היא לא הייתה אומרת לי להפרד ממנו הייתי עכשיו באה איתו לחתונה כשאני מחבקת אותו ומנשקת אותו ומראה לו אהבה כמו שתמיד רציתי, אף פעם לא סיפרתי לכולם רק ממנה הסתרתי, ממנה ומהפפראצי, ומה עם סינקלייר הוא גם אתחשב בה ולא סיפר לכול העולם שאנחנו זוג , הוא אהב אותי וכשהוא אמר לי את זה אני ברחתי ולא חזרתי, בגללה גם לא אחזור, אני לא משחקת את הבחורה המשוגעת שהוא רצה להתחתן איתה, אני לא אשגע אותו, אני אתן לו לחיות את החיים שלו להתחתן עם מי שהוא רוצה ולהביא ילדים עם מי שהוא רוצה, אני יודעת שהיה לי קשה לראות בעיתון כתוביות שהוא מתחתן, אבל אשרוד את זה רק כמו שאני יודעת.

חטא מתוק Where stories live. Discover now