פרק 16

2.4K 78 12
                                    

הוא פשוט הלך, יצא מהחדר ולא חזר. כל הלילה לא ישנתי וחיכיתי שאולי הוא יחזור ויחבק אותי. אבל הוא לא עשה את זה, הוא לא חזר ולא חיבק אותי.

אני חושבת שעובר אליו משהו והוא פשוט לא יודע איך להתמודד עם הדבר הזה אז הוא מחפש סיבות ובסוף הוא פוגע בסביבה, אבל הכי מעניין זה מה קארל אמר לו ואיך הוא התהפך מזה במאה שמונים מעלות ונהיה כמו שהכרתי אותו יהיר וחסר רגשות וכמובן כועס, הוא כל הזמן כועס כאילו קרה הדבר הכי גרוע על פניי האדמות.

אני יודעת שבסוף הוא היה בסדר, אבל אני דואגת שלא יקרה לו משהו או שיפגע בעצמו עד כדאי כאב.

אנחנו צריכים לטוס היום לכנס המשפחתי אני מקווה שהכנס יעשה לו טוב, הוא ייראה את כל המשפחה, דורי דורות את האנשים שאוהבים אותו ואת האנשים שהוא אוהב. אם לא היה לו נוח שהיה שם אני פשוט אשאר בחדר ואחכה לו כמו שאני עושה תמיד מחכה.

זה לא יפריע לי, אני יודעת שזה זמן איכות עם המשפחה והקרובים שלו ואולי הוא יחזור להיות יותר נורמאלי אם לא היה בקרבתו? אבל אם כמה שסינקלייר ירצה להשאיר אותי בחדר הוא לא יתן לי להיות בודדה ולחכות לו, זה סינקלייר. מאחורי האישיות המחוספסת והקשה עומד לו לב רך ופתוח לכולם.

מזל שאני מכירה אותו מספיק טוב כדאי להגיד את המשפט הזה.

אני יושבת עכשיו ושותה את הקפה של הבוקר, אני מאמינה שסינקלייר כבר התעורר ונמצא עכשיו במשרדו מטפל בעיניניו האחרונים.

״אלן, תוכלי להכין עוד כוס קפה? אני הביא לסינקלייר למשרד.״ היא מהנהנת ומתחילה להכין את המבוקש.

״גברתי, סינקלייר עדין לא התעורר, אני חושבת שכדאי שהגיד לך.״ הוא עדין יושן? ממתי הוא יושן בשעה מאוחרת שכזאת?

״אני אלך להעיר אותו, תודה.״ אני עולה במדרגות ונכנסת לחדר האורחים הראשון, הוא יושן על הבטן כשהוא אינו מכוסה בשמיכה או משהו.

הוא פשוט עם מכנס טרנינג בלבד, אני מתיישבת לידו ומתחילה ללטף את גבו החשוף. ״סבסטיאן, התעורר אנחנו צריכים ללכת לכנס הזה של המשפחה שלך, יש לנו טיסה בקרוב.״ הוא משמיע נחירה, הבן אדם יושן עמוק.

״עוד חמש דקות, אמא.״ אני נראת כמו אמא? וממתי חזרתי לגיל ההתבגרות שלו?

״סינקלייר זאת ג׳וי, קום נסיך שלי.״ הוא נמתח וקם על רגליו.

״בוקר טוב.״ הוא אומר. הוא נראה רגוע ושליו כאילו משהו השתנה עם הלילה.

״בקשתי שיכינו לך קפה, לך להתארגן, אני חוששת שטיילור לא יחכה לנו שעות.״ אבל הוא כן אם משלמים לו.

״כך את הולכת?״ הוא מסתכל על בגדיי, אני לובשת אוברול סטרפלס בצבע ג׳ינס ונעלי עקב בצבע מנגו נוחתות על רגלי.

חטא מתוק Where stories live. Discover now