שלום לכולם:)
סליחה על האיחור הנורא ותודה לכל החבר'ה שכן כתבו וביקשו שאמשיך! אתם מקסימים ברמות!
שתהיה לכם קריאה מהנה~
***
תומס
משהו בלתי נשלט ולוהט חלף בעורקיי. הכל שרף בתוכי עד מוות, אבל זה לא כאב. זה היה נפלא. זה הרגיש נפלא. הייתי למעלה, הרגשתי גבוה ועמדתי מעל לכל מי שעמד במקום. הם אומנם היו גבוהים ממני מבחינה פיזית, אבל אני לקחתי את ידי על העליונה. הייתי המנצח והסיבה היחידה לכך הייתה, שהמנהיג הגדול שלהם שכב מדמם לרגליי.
העיניים שלי ריקדו בשביעות למראה גופו מלא המצוקה, בעודו צורח. הזמן עצר סביבי כל אשר יכולתי לראות ולשמוע ולהרגיש, הייתה דמותו השבורה. קולו המשיך לצלצל באוזניי, אפילו כשהוא הפסיק את הצרחות שלו. גופו היה מקופל לצורה עוברית. ידיו תחובות בין רגליו המדממות וגופו נע קדימה ואחורה, מבעד ליבבות שיצאו מתוכו. הדבר הביא לי לשביעות בלתי נשלטת וחיוך עיקל את שפתיי.
חיוך שחשף את שיניו לרווחה, בייחוד כשזוגות ידיים עטפו מכל צדי ומשכו אותי אחורה. ידיים חזקות שלא נתנו לי את האפשרות להשתחרר - לא שניסיתי להשתחרר בכלל. עצמתי את עיניי ונתתי לצרחות הלא-מובנות שלהם לחדור לתוך אוזניי. מעולם לא הרגשתי כל-כך טוב ורציתי עוד. רציתי את הכל. ידיהם תפסו מסביב לזרועותיי ומשכו אותי אחורנית.
יכולתי להרגיש ידיים נוספות עוטפות סביב צווארי ואוחזות בי במקומי, כאילו שיכולת להילחם נגדם. פקחתי את עיניי וראיתי אותם, הם עמדו סביבי בהמונם. דוחפים אותי ומכניסים בי את אגרופותיהם, אבל לא הרגשתי כלום. לא יכולתי להרגיש כלום. שום דבר לא עבר בי ולמרות שיכולתי לראות את הדם עף מהפרצוף שלי, כאשר האגרופים הוטחו בי שוב ושוב, לא חשתי בהם בכלל.
ליקקתי את שפתיי, נותן לתחושה המתכתית של הדם לכבוש אותי עם החומץ של החלודה שלה. ותהיתי, אם היה זה הדם שלי, או שהיה זה הדם של הגבר ששכב לרגליי. השפלתי את מבטי קדימה ופגשתי בזוג עיניים כהות. עיניו העגולות של ג'קסון בהו בי בחוסר אמונה מוחלטת. משהו כמו תדהמה מוחלטת ציירה את פניו. תדהמה שהעבירה בי חלחלה מטלטלת של התרגשות גדולה.
עיניו נפלו על דמותו הצורחת של הנשיא, לפני שהוא חזר אליי וחייך. הוא חייך עם חיוך אפוף שביעות, דבר שגרם לי להתעורר. בהיתי בו בתדהמה, לפני שהצרחות של כל עומדי המקום מילאו את אוזניי והרגשתי את אצבעותיהם של האוחזים בי, חודרות לתוך עורי בכאב צורם. התבוננתי על פניו מכוסות הדם של ג'קס ויכולתי להרגיש את הגאווה שלו ממלא את חיוכו הרחב.

YOU ARE READING
בְּלוּ | ספר ראשון (להט"ב)
Actionספר ראשון בסדרת להט"ב - "האופנוענים מהגיהנום" בדרך לאוניברסיטת ורמונט, תומס - סטודנט להנדסה חקלאית - נכנס בתמימותו למועדון באמצע שום מקום. מטרתו היחידה היא להטעין את מכשירו, טעות שמפגישה אותו עם סמיילס. סמיילס הוא אוכף החוק של אירגון פשע בשם מועדון...