בְּלוּ | ספר ראשון (להט"ב)

פרק כב ואחרון

באמצע עבודההה, לא יכולתי לחכות יותר~

***

תומס

הוא מלמל דברים בזמן שישן. מילים שלא היו מובנות לי בכלל, כאילו שהוא ניסה לזעוק לעזרה והוא לא ידע איך להוציא את המילים בצורה נכונה מהפה. הרופאים לא נתנו לי להתקרב אליו. לקח די הרבה זמן, לפני שהם הסכימו לי להיכנס פנימה וכל זאת היה בזכותו של גארלנד, אבא של אליוט. הוא עבד בבית החולים, לא רחוק מוויטספילד.

אליוט - שמסתבר בזמן שהייתי במועדון, התפייס עם גבי והשניים חזרו להיות יחד - צילצל לאבא שלו וביקש ממנו בשמי, להכניס אותי לחדרו של ג'קס. האמת שלא ציפיתי ממנו לעזור לי בכלל - חשבתי שהוא עוד כעס עליי, אבל מסתבר שזאת הייתה הדרך שלו להראות לי שהוא דאג. מאז, עברו בערך שבוע וחצי, מהיום שיצאנו מהמועדון ואיש מהם - חוץ מרוי כמובן -, לא התקרב אלינו. הנחתי שהיה זה מיוזמתו של ריידר.

המניאק, אומנם, אמר לי שג'קס בחוץ מהעניינים של המועדון לתמיד, אבל לא האמנתי לו. לעזאזל, לא בטחתי באיש. לא יכולתי לבטוח באף אחד מהמניאקים ההם. דבר נוסף היה, שרוי לא הפסיק לבקר אותנו. הוא היה שם בכל יום ולילה, משהו שגרם לי לחשוד בו בהתחלה. הרי שגבי לא הייתה פה, כפי שהיא הייתה בפעם קודמת ולכן, לא הייתה לו את הסיבה לעמוד כך מעל הראש שלי.

עצמתי את עיניי ולקחתי נשימה עמוקה מהאף. האיש ישב בכיסא מולי והתבונן בי מבלי למצמץ, כאילו שהוא שמר על סמיילס מפניי. בן-זונה, כלב מזדיין. כל החבורה שלהם התחילה כבר לעצבן אותי. איך הם העזו בכלל לבוא ככה על ג'קסון? איך הם יכלו לפגוע בו כך, לאחר שחישבו אותו לאחד משלהם? ניערתי את ראשי ושילבתי את ידיי על חזי מבלי לשלוט על מעשיי.

"אתה מתכוון להסתכל עליי עוד הרבה?" מלמלתי לעבר הענק, "כזכור לי, אין עליי קישוטים..." דבר שגרם לשפתיו של רוי להתעקל קלות, כאילו שנחירה שקטה יצאה מנחיריו. "וואו, אמרתי משהו ששיעשע אותך?" הזדקפתי על כסאי בחוסר נוחות ונשפתי בפליאה מעושה.

"לא, ילד... אבל החפירה העצבנית שלך, מתחילה לשעשע אותי..." הוא נשען אחורה על כיסאו, "אתה יודע שאני לא אפגע בך, נכון-"

"זה לא אומר שאתה לא תפגע בג'קס." החזרתי מבלי לתת לו לסיים. "למה אתה פה בכלל? מה... לריידר יש תוכניות נוספות לגבינו...?" ושוב, הוא חייך בחיוכו המטופש וניער את ראשו לשלילה. "מה... מה זה?" שאלתי בסקרנות אף גדולה יותר, מצביע על פניו.

"האמת שאני פה, בגלל שאני שומר עליך ועל ג'קס..." הוא משך בכתפיו, "אתה יודע, למקרה שהנשיא יחליט לבקר אתכם, או ישלח את המיניונים שלו." חייכתי למשמע התיאור שהוא נתן לחברי המועדון שלו. "חוץ מזה, שאני נהנה לראות אותך תחת לחץ-"