בְּלוּ | ספר ראשון (להט"ב)

פרק י

העלתי את פרק ט' אתמול.

החלטתי לעלות פרק נוסף, כי איחרתי אתמול והוא היה מוכן בכל מקרה, אז הנה לכם - פרק פיצוייםXD

שתהיה לכם קריאה מהנה!

ושוב לא להרוג אותי בבקשה~

***

תומס

זה יראה לו - לאידיוט הזה! למה מי הוא חושב שהוא? הוא לא שולט לי על הזין, למרות שהייתי רוצה שהוא ישלוט לי על הזין. לעזאזל איתו ועם החיוך המטומטם שלו - חיוך שגרם ללב שלי להתמוסס. לא, תומס! ילד רע, תומס! אתה עומד לצאת עכשיו מהתא המזורגג הזה ולמצוא לעצמך מישהו, אחד יותר חתיך ממנו - אם זה היה אפשרי בכלל - ואז לשכוח ממנו.

"חה! זה יראה לו-"

"יראה מה למי?" שמעתי מהצד השני של התא. "תומס? מה קורה? אתה בשירותים כבר שעה?" קולו של גרמן התנוסס מאחורי העץ של הדלת, כאשר הוא חזר ודפק עליה בחוזקה. שעה?! לעזאזל עם הסמיילס המחורבן הזה. זה הכל בגללו! "תומס! צא כבר! מה יש לך?!" התרוממתי מהמכסה שכיסה את האסלה ותפסתי את קירות התא משני צדיי.

"לעזאזל!"

"תומס?"

"אני בסדר..."

לא, היה זה שקר מוחלט!

סחרחורת כבשה את מוחי וכל אשר יכולתי לעשות, היה לקחת נשימות עמוקות ולתת לריח המסריח של השתן הגברי לחדור לאפי. איזה חרא מזויין. אני הייתי כזאת נמושה - כן, סמיילס הפך אותי לנקבה מייבבת והוא בטח גם צחק עליי, על זה. פתחתי את הדלת ופגשתי במבטו הכחול של גרמן, זה קישת את גבותיו והעביר את מבטו המופתע לאורך גופי.

"מה קרה? למה אתה עוד פה?" הוא שאל עם המבטא הרוסי והכבד שלו, והוסיף. "כולם שם בחוץ דואגים לך-"

"אני רוצה מישהו, שלא רוצה אותי!" קיטרתי לעצמי, דבר שגרם לו להשתתק. חזרתי ומשכתי את אפי בזעף. "אני שונא אותו! הוא כזה אידיוט! למה הוא חייב להיות סטרייט מזויין! אני שונא, שונא, שונא, שונא אותו-"

"תומס!" גרמן תפס את כתפיי וניער אותי בחוזקה. "תרגע! מה יש לך?! מי זה? על מי אתה מדבר?" ברגע שהוא נגע בי, הדמעות חזרו למלא את עיניי והתפרצתי ביבבה. ידעתי שזה היה מטופש, כיוון שהרגשתי מטופש. אבל לא הצלחתי לשלוט על זה. "וואו, תומי. תפסיק עם הדמעות... בוא נצא מכאן, אוקיי? נשאף קצת אוויר, אה-"

"תזדיין אתה והאוויר שלך!" התפרצתי, דוחף אותו הצדה ומתקדם לכיור. "אני לא יודע מה יש לי, אבל האידיוט הזה שבר לי את השכל - לא שהייתי נורמלי לפני כן... אבל אני לא מכיר אותו וזה לא פייר... זה פשוט לא פייר!" התפרצתי, בזמן ששטפתי את פניי במים קרים מהכיור.