בְּלוּ | ספר ראשון (להט"ב)

פרק ז

כולם עומדים להרוג אותי לקראת סוף הפרק הזהXD

שתהיה לכם קריאה מהנה!

***

תומס

זה היה שונה. האמת שאני בעצמי הרגשתי שונה. ותהיתי, אם הוא שיחק בי. כמובן שהמחשבות האלו נעלמו ברגע שהן הופיעו בראשי. כיוון שאיכשהו ידעתי שזה לא היה באופי שלו - כלומר, לשחק משחקים מטופשים כאלו.

סמיילס - ואלוהים יודע, למה קראו לו ככה - היה איש מוזר מאוד. תחילה, הוא לא התבייש לומר את מה שהוא חשב, אפילו כשאמרתי לו להפסיק עם התיאורים הפואטים שלו על גוף האישה. שנית, הוא מעולם לא הסתכל עליי מלמעלה - זאת אומרת, לא מבחינה פיזית (כי בכל זאת הוא היה די ענקי), אלא שיותר מבחינה מלגלגת. ושלישית ואחרונה, החיוך שלו לא נעלם מהפרצוף שלו בכל פעם שהוא ישב ודיבר איתי - והוא עשה זאת מלא בשבועיים האחרונים.

הוא תמיד הופיע משום מקום - כמו הודיני מזויין - והזמין אותי לכוס קפה או אפילו לבירה. ואני לא ידעתי אפילו, למה הוא עשה את זה. המוח שלי אמר לי לסרב לו, כי הלב שלי לא יעמוד בזריקה נוספת מסטרייט מחורבן. אבל מצד שני, אני רציתי להיזרק על ידיו - שזה היה הזוי בפני עצמו.

כן. בראש שלי, אני הבנתי שזה לא היה בריא - אבל אני רציתי לנסות את זה איתו. ולמרות שסמיילס היה סטרייט לכל דבר - ואת זה אגב, יכולתי לראות בכל מבט שהוא נתן לבנות שחלפו על פניו ועשו לו עיניים. אי-אפשר היה שלא להבחין בדרך בה הוא הסתכל עליהם, כיוון שהוא הסתכל עליי באותה הצורה.

שזה היה מוזר לגמרי...

"אתה יודע שאני גבר, כן." פלטתי מבלי לשלוט בעצמי, דבר שגרם לו לחזור ולהביט בי בתמיהה. ישבנו באחד הברים, לא רחוק מהאוניברסיטה ושתינו בירה וכוס של ויסקי. אני, אגב הייתי עם הבירה, כי לא היה לי את הכסף או היכולת לשתות אלכוהול כבד. "זאת אומרת, אני לא טרנס, או אישה בתחפושת." הוא היטה את ראשו בתהייה, כאשר המשכתי מבעד לייאוש שעטף אותי. "אין לי פושפוש מתחת למכנס-"

הוא נחר למשמע דבריי, מנער את ראשו בתגובה. "אני לא חשבתי שגם יש לך... אממ, פושפוש..." הוא ניער את ראשו בלעג והוסיף, "ולמה, לעזאזל אתה אומר לי את זה-"

"כי אתה אוהב פושפוש... וגם ציצי!" פלטתי בחוסר שליטה, דבר שגרם לו לחייך לרווחה ובלעג לעברי. "מה...? עכשיו גם תגיד לי שאני טועה...? אני רואה... זאת אומרת, אני רואה, איך אתה מסתכל על כל הבחורות האלו-"

"אתה מקנא?" הוא הופתע.

"אני לא מכיר אותך אפילו!" נרתעתי באימה, למשמע פעימות הלב שמילאו את אוזניי בלחץ. "כאילו, למה שאקנא בכלל?" הוא משך בכתפיו, לוגם מכוס הויסקי שלו באטימות נפש. בן-זונה מזדיין. "אני... א-אני פשוט לא מבין מה הקטע שלך... כאילו, מה העיניין? למה אתה מבלה איתי את כל הזמן הזה, כשאתה יכול לזיין בחורה - כל בחורה על פני האדמה הזאת - הו, אלוהים... זאת לא הייתה מחמאה, אתה יודע!" ניערתי את ראשי בכוח למראה החיוך הרחב שפיצל את פניו בשביעות.