PINOCCHIO / פינוקיו

PINOCCHIO- 11

אמן שתאהבו את השיר⁦❣️
-לא ערוךך-
-

"היי ראש ביצה, אפשר כבר את השוקו שלי?"

"תגיד יא קציצה רקובה-" טאהיונג הרים את ידו באיום כשג'ימין שכב על הספה, נותן לעניין המלך לעלות לראשו אפילו שהתפזרו כבר לבתים.

"צ צ צ, לא חבל? יכולת לקבל תפקיד חשוב."

"כמו מה? זונת חצר?"  טאהיונג שאל בציניות אך עיניו של השני נצצו בשמחה,
"אולי באמת?"

"סע לי מהבית."

"תגיד טאה..." ג'ימין התהפך על ביטנו וצפה בשני מטאטא בדממה,
"אתה חושב שאולי ג'ונגקוק קצת..."

"קצת..." המשיך וסימן בידו כמות מזערית,

"קצת-קצת..."

"קצת מפלרטט איתי?" טאהיונג סיים וג'ימין התיישב, מהנהן בעדינות ומרים נייר במטרה לעזור לנקות, אך מניח חזרה על הרצפה מחוסר כוחות.

"כן אני יודע. זה קצת מוזר אתה יודע?"

"כן אה? אתה מכוער תחת, למה שיתחיל איתך?" בעל הכתר המזוייף שאל,
"קפוץ לי."

"אפ אפ, אני מלך! דע את מקומך ואת מקומי."

"צר לי לבשר לך, אבל 'מקומך' זה עמוק עמוק בתחת של הפרה." טאהיונג אמר בעייפות וג'ימין קם מולו באיום,
"אה כן?"

"כן."

"אני הולך לבכות בפינה!" ג'ימין נשף בכעס והתכוון ללכת עד שטאהיונג תפס והחזיר אותו,
"הפרה הזאת מחרבנת רק זהב." ניחם.

"נכון שאתה אוהב אותי רצח רצחים?"

"איו," פינוקיו מלמל, "כן ברור."

"ונכון שאתה לא יכול לכעוס עלי אף פעם?" ג'ימין חייך בהתחנפות, צופה בהבעתו משתנה.
"מה עשית?!" טאהיונג קפץ וג'ימין התגונן,

"לא עשיתי כלום שאמור להכעיס אותך!"

"א. יא נבלה, כל דבר שאתה עושה מכעיס אותי.
ב. תמיד שאתה מתחיל ככה זה סימן רע!" השני אמר וג'ימין הושיב אותו, מטפס עליו בחיבוק כולא ומפוחד.

"הוצאתי אותך מהארון בפני ג'ונגקוק." סיפר מבלי לנתק את החיבוק,
"א-אתה מה?"

"אני מצטער טאה! הוא פשוט שאל אותי ו-" הוא נעצר כדי לקבור את פניו בין גופו של טאהיונג,

"אני באמת מצטער."

"אז אתה רוצה להגיד לי שהוא מפלרטט איתי רק כי אני גיי? הוא חושב שאני אקפוץ עליו רק בגלל זה?" הכעס שניסה לסנן התפרץ בסופו של דבר והוא הקים את ג'ימין ממנו.

"אני לא כועס עלייך גמד, אני כועס עליו."

"טאה זה לא כזה רציני, אולי הוא באמת מעוניין בך? אל תכעס עליו סתם." ג'ימין ביקש,