PINOCCHIO / פינוקיו

PINOCCHIO-13

לא ערוך.
-

-כעבור שבוע-

"אוחח משעמם לי!" ג'ימין התהלך בכבדות בבית שבשלב זה היה שייך גם לו, מתבונן כאילו וטאהיונג עלול לצוץ בהפתעה.

"להתקשר אליו שוב?" 
התלבט והסתכל על השם;

'החרא בתחת האהוב עלי⁦'⁦❣️⁩

הוא המשיך להתלבט אם להפריע לשני שוב בזמן הלמידה או להיות חבר טוב וּמתחשב ולהניח לו.

-"אני נשבע שאם עוד פעם אחת תתקשר-"

"שלום גם לך טאה!" ג'ימין חייך והשני נאנח,
-"מה אתה צריך? אני בשיעור."

"היי אני בשיעור, אני ג'ימין!" אך ההבנה שהיה שניה מלפגוש בניתוק מצד טאהיונג הלחיצה אותו והוא נאנח,
"משעמם לי טאה..."

-"סיימת את העבודה? לא ראיתי אותך הולך היום."

"לא, הייתי צריך לעבוד מהבית היום." המשועמם הסביר ופינוקיו התיישר מעט,
-"אני מסיים רק עוד שעה וחצי... ניסית לדבר עם יונגי?"

"לא אבל הוא בטח עסוק."

-"אני גם עסוק!"

"טאהיונג! אני אומר לך עד כמה משעמם לי בלעדייך ואתה לא מתחשב?!" ג'ימין צעק חזרה, משתיק את השני.

-"לך לג'ונגקוק." הציע אחרי דקה של שקט.

"מה אני אעשה איתו?"

-"מה שאתה עושה איתי עכשיו, מציק."

"בחר את מילותייך היטב, קים טאהיונג." הזהיר וטאהיונג רק נשף בתסכול,
-"אני לא יכול לחזור עכשיו ג'ימין, מצטער. יש לי מבחן בקרוב אז אני צריך ללמוד." הוא ניסה לפנות לליבו, בחוסר הצלחה.

"לא נו תחזור עכשיו יא חרא!"

-"מה אתה לא מבין בלא יא טינופתת?!"

"אני פאקינג פארק ג'ימין, אני מלך! למלך לא אומרים לא!"
-"מצטער גמד, אני מנתק." טאהיונג ניתק אך לא לפני ששמע איום מצד השני.

שוקל למצוא מקום לישון בו הלילה.

נ.מ ג'ונגקוק

אולי אני הוזה, אולי השתגעתי ואולי אני פשוט עייף-
אבל גמד הופיע לי היום בבית. גמד חופר ומציק.

"בוקר טוב ג'ונגקוק!"

"צהריים טובים ג'ימין, מה אתה רוצה?" אך לפני שענה לי הוא נדחף לביתי בניפנוף יד,
"אני רואה שמשעמם לך לכ-" קטעתי אותו,

"לא משעמם לי."

"משעמם לך יא בן אלףף!" הוא צעק ואז נרגע; |
"בכל מקרה, בגלל שאני בן אדם טוב החלטתי לתת לך הזדמנות לשכנע אותי להפסיק לשנוא אותך. "

"ולמה שיהיה לי אכפת שאתה שונא אותי?" שום תשובה שלו לא יכולה לשכנע אותי.

"כי אני החבר הכי טוב של טאהיונג."
"ו...?" שאלתי, זורק לעברו פחית שתיה שהבנתי שאהב מהפעם הקודמת והוא חייך.
"טאהיונג אוהב את מי שאני אוהב ושונא את מי שאני שונא."