שימו לב למה שכתוב למטה! תהנו❤️
ל-א ע-ע-ר-ו-ך.
"אני לא משקר!"
"אתה פאקינג משהק!"
"אני לא משקר! אלה סתם שיהוקים הפעם ואתה יודע את זה יא חתיכת חלאה!"
"מה שתגיד, יא שקרן!"
לחיות עם התסמונת פינוקיו היה קשה מהסיבות הברורות, אבל הייתה עוד סיבה שבגללה טאהיונג יכל להישתגע.
"אני לא, היפ, משקר!" פינוקיו נאנח בעצבים תוך כדי ששיהק, הפעם אלו היו סתם שיהוקים מדיבור מהיר וחוסר אוויר אך ג'ימין לא עשה לו חיים קלים,
כמו תמיד.
"שקרן שקרן שקרן!"
"אמאשך יא בן-" טאהיונג נקטע כשבקבוק מים נתפס בשפתיו,
"תשתה, זה יעביר לך את זה." ג'ונגקוק אמר ברוגע, גורם לבן זוגו לחייך בהקלה שהאמין לו.
"לא כיף אתכם!" ג'ימין קרא בקול והניח את ראשו על החלון בעצבים ילדותיים.
"מתי נגיע?"
"בקרוב נסיך." זו הייתה הפעם הראשונה שיונגי דיבר בזמן הנסיעה, הוא אהב להקשיב לאחרים רבים אבל ממש לא רצה שהאש תופנה אליו לכן העדיף לשתוק בזמן שנהג.
"יכולנו להגיע ממזמן אם לא היית משתין כל הזמן!" פינוקיו צעק ואנחות יאוש השתחררו ברכב.
"מה יא שקרן!"
"אני פאקינג פינוקיו!"
"התחלנו עם זה שוב?! אתה טאהיונג! אל תיתן לתסמונת שלך לקבוע מה אתה!"
"כאילו, זה משפט כל-כך עמוק אבל ההקשר למצב כל-כך מטומטם." ג'ונגקוק לחש לחברו שנהג והוא רק הינהן.
"תאכל שיט יא טמבל!"
"טוב זה מספיק," המכונית נעצרה בצד וכולם השתתקו, מקשיבים ליונגי בתהיה,
"אנחנו יוצאים לחופשה כדי לחגוג את השנתיים היכרות שלנו אבל אני נשבע לכם, אם אני שומע עוד ציוץ אחד עד שנגיע אני זורק לך
לכם את הנעליים שג'ונגקוק לקח ממכם קודם."
האיום היה נשמע לטאהיונג כל-כך מוכר אך הוא לא הצליח להבין מאיפה,
עד שג'ימין דאג לעורר את זכרונו.
"ציוץ"
"ביי ביי." בלי רחמים, ג'ונגקוק לקח את הנעל שג'ימין הפקיד בידו וזרק מהחלון לפי הוראתו של יונגי, מדליק לשניים את הזיכרון הישן.
"לההה! עכשיו נזכרתי! אתה עדיין חייב לי נעליים קוקיקוק!" טאהיונג קיפץ במקומו, גורר חיוך עדין מבן זוגו וטעות שלו.
"לא! הנעל שלי!"
"מצטער בייבי פינוקיו, חוקים זה חוקים."
נ.מ טאהיונג
YOU ARE READING
PINOCCHIO / פינוקיו
Humor'-"אכפת לך שאלך להתחיל איתה?" הוא שאל ומיהר להוסיף, "בגללי?" וכשעניתי בצחוק מזלזל-'לא'השיהוקים חזרו. מה לעזאזל?-' קים טאהיונג הלוקה בתסמונת פינוקיו* מצטרף לחייו של שחור השיער, ג'ון ג'ונגקוק. - הערות חשובות לקראת הסיפור. סיפור מתמשך לפעמים *תסמונת פי...
