PINOCCHIO / פינוקיו

PINOCCHIO- 29

"אה! דיי הרקולס אתה עושה לי חרדה!"

"אז פשוט תפסיק לזוז."

"אוקי או- לא!"

"אוי אלוהים." ג'ונגקוק נאנח, מסתכל על ג'ימין בעייפות בוהקת בעוד השני לא מפסיק לבכות מולו בפחד.

"אולי תעצום עיניים? אני אוציא את הקוץ מבלי שתדע." הוא הציע והנמוך הנהן במשיכת אף.

"זהו, הוצאתי את הראשו-."

"אה זהו? ג'יזס הרקולס, כמה זמן לוקח להוציא קוץ מטופש?!" ג'ימין צחק בקלילות, לא מנגב אפילו את עיניו הדומעות ונשען לאחור.

"לא הקשבת עד הסוף, נשארו לך עוד שבע."

"חרא בתחת, תפסיק לצחוק!"

"סליחה סליחה," דירה 12 נשך את שפתו התחתונה, "לא מאמין שפינוקיו דחף אותך לקקטוסים."

"נכון?! אני אומר לך! הילד הזה משוגע!" 

אחרי שיונגי איים להכות את טאהיונג, ג'ונגקוק החליט לוותר על הרצח שתיכנן בעקבות הטלפון המנופץ שלו. הוא רק הזהיר את השני שזה יתנקם בו בהזדמנות ומשך את בן זוגו לכיוון בחוץ- איפה שהיו הקקטוסים של השכונה.

"היי חכו לי! אני לא מוכן להיות גלגל שלישי!"

ג'ימין רדף אחריהם ומשך בידו של פינוקיו על מנת להאט אותם, זו הייתה טעות כיוון שמתוך רפלקס דירה 13 המקורי דחף אותו בבהלה על הקקטוסים וגורם לאחר להגן על הנפילה בעזרת ידו שכעת הייתה מלאה בקוצים.

"כמה זמן הוא יצטרך להישאר בפינה של הרעים?" ג'ונגקוק המשיך להוציא את הקוצים.

"עד שיחשוב על מה שעשה!"

"זה היה פאקינג בטעות!" טאהיונג צעק מהשירותים, מתנהג כאילו ושינה לו לשבת עם הטלפון בשירותים של בן זוגו.

נ.מ ג'ונגקוק

"שקרן! עשית את זה בכוונה!"

אוי ג'ימין, הלוואי ורק יכולתי לתת לך טאקט.

"יא חתיכת-" הרמתי את ראשי מידו של הגמד, רואה איך טאהיונג התקרב בצעדים מהירים אלינו, עצבני יותר מאי פעם,

"אתה רוצה למות היום?!" איים, אוזנו האדימה תוך שניות ספורות והווריד בצווארו צץ:

"אני פינוקיו!"

"אוי אלוהים טאהטאה, כמה פעמים דיברנו על זה?! התסמונת שלך לא הופכת אותך למי שאתה!" הגמד האמיץ צרח ואז נרגע,
"אתה קים נבלה טאהיונג."

"לך לעזאזל, על זה אני הולך לעשות משהו שאתה מפחד ממנו." החיוך המפחיד של בן זוגי הופיע-

"בחייך, אני ג'ימין המלך, אין לי פחד."

"אה כן? בטוח?"

"בטוח בטוח, חוץ מעגבניות." הוא הזכיר בפחד אך פינוקיו ביטל בהתנשאות,
"יש לי משהו שיותר יפחיד אותך מעגבניות."