פרק אחרון💔 הודעה בסוף.
-
"זה היה מהיר." טאהיונג זקף גבה כשג'ונגקוק יצא מהמקלחת לבוש בפיג'מה,
פיג'מה שהייתה בנויה מחולצה שחורה ומכנס קצר שחור.
"תגיד, כל הבגדים שלך ככה? שחורים?"
"לא, יש לי גם לבן." ג'ונגקוק חייך ופינוקיו רק מילמל את ההבטחה שיקח אותו לקנות בגדים עם מעט צבע.
"טוב שנלך אלייך?"
"עקוב אחריי ג'ונגקוק-אה!"
נ.מ ג'ימין.
"לילה טוב גמד." אחרי שטאהיונג כיסה אותי בשמיכה ועל הדרך העיר אותי בלא מודע, שמעתי את הדלת נסגרת ואחרי התלבטות של חצי שעה- קמתי מהמיטה בעייפות.
מעביר את ההמתנה שיחזור בצפייה בטלוויזיה.
"ג'ימין עדיין ישן נכון?" אחרי כימעט שעה שמעתי את הקול של השכן שואל ומתקרב.
"כן, הוא ישן דיי חזק." טאה ענה לו ואני מיהרתי לקום מהספה, ברנדומליות לגמרי מחליט לקחת סוכר ולשפוך בכניסה לבית.
הטמבל הזה בלי נעליים.
"מה אתה עושה?" הדלת נפתחה בזהירות,
"נכנס לבית בשקט." ג'ונגקוק ענה לו.
"למה?"
"כדי לא להעיר את ג'ימין."
"מה? מה אכפת לך מהטמבל הזה?" כימעט קפצתי בעצבים מזויפים אך פשוט שיחקתי את עצמי ישן בספה,
מחכה שהנבלה יכנס כבר.
"היי תראה, ג'ימין ישן בסלון." דירה 12 שם לב וטאהיונג מיד גיחך בהבנה,
"תכנס לבית ראשון."
"אמאשך זונההה!" צעקתי עליו,
"אני מכיר את השטויות שלך יותר מידי טוב!"
"על איזה שטויות מדובר?" ג'ונגקוק עוד לא הבין וישירות נכנס לתוך הבית, נועל נעליים ולכן רק שומע רעשים מתחת לרגליו.
"שפכת סוכר? עלוב שלך." טאהיונג הקניט והלך לעבר המטבח, מביא עגבנייה ומטאטא.
"תנקה את זה," דרש,
"לא!" סירבתי,
"תנקה את זה, עכשיו."
"לאא!!"
"תנקה את זה לפני שאדחוף לך עגבנייה לפה." הוא איים והסתכלתי במבט מתחנן לעבר ג'ונגקוק,
"פינוקיו הוא ינקה, אל תאיים עליו."
"ציקלופ, יש לך חמש שניות." טאהיונג התעלם ואני נאנחתי, לוקח את המטאטא וקם לנקות.
"למה הלכת אליו?" שאלתי והוא ענה בקצרה,
"בשביל חלב."
"שעה בשביל חלב?" פיקפקתי והוא התיישר בלחץ, "הלכתי אליו בשביל חלב."
"זה נשמע סוטה רצח."
YOU ARE READING
PINOCCHIO / פינוקיו
Umorismo'-"אכפת לך שאלך להתחיל איתה?" הוא שאל ומיהר להוסיף, "בגללי?" וכשעניתי בצחוק מזלזל-'לא'השיהוקים חזרו. מה לעזאזל?-' קים טאהיונג הלוקה בתסמונת פינוקיו* מצטרף לחייו של שחור השיער, ג'ון ג'ונגקוק. - הערות חשובות לקראת הסיפור. סיפור מתמשך לפעמים *תסמונת פי...
