PINOCCHIO / פינוקיו

PINOCCHIO-21

קצת התבלבלתי, הסבר בסוף⁦❣️⁩
-

"גמד."

"ג'ימין."

"טמבל."

"נבלה..."

"נו תחזור לצד שלך." נאנחתי ביאוש, זז באי נוחות כשג'ימין דחף את רגליו אליי וגורם לי לוותר על שינה למשך שאר הלילה.
השעה הייתה 4:37, החושך עדיין השתלט על החוץ ואני הסתובבתי מעט בסלון, חושב על מה שקרה בימים האחרונים.

'רק ידידים.'

המחשבה שהאהבה ביני לבין השכן הייתה הדדית אבל לא אפשרית- תיסכלה כל חלק שבי.

"נגמר החלב?" תהיתי לעצמי כשבחנתי את המקרר, מחליט ללכת לשכן האהוב שנתן לי מפתח למקרה שאצטרך משהו והוא ישן.

טוב זה היה שקר,

ג'ימין זה שכפה עליו לתת לנו כמתנת סליחה.

חזרתי לחדר אחרי שכיסיתי את הגמד בשמיכה והלכתי במהירות לעבר הדירה של השני, מנסה לא להרעיש מידי כשהכנסתי את המפתח.

"היי ג'ונגקוק, אתה ער? רק באתי לקחת חלב."

נכנסתי למטבח בשקט ופתחתי את המקרר, מפיל בטעות כוס זכוכית שהתנפצה ברגע והזכירה לי שבאתי יחף.

"אני חושבת שיש פה גנב!" שמעתי פתאום,

'חושבת?'

"את יכולה לתת לי לצאת ממך כדי שאוכל לבדוק?" הפעם שמעתי את דירה 12 אומר בקול מעוצבן ונבהלתי,

"שיט שיט שיט!"

התלבטתי אם לברוח אך כשניסיתי זכוכית נכנסה לרגלי וגרמה לדם לצאת ולי לשבת על הרצפה באנחה כואבת.

"מי שם...?" לא עניתי.

"מי זה כאן?" איכס, קול של אישה.

"יש כאן מישהו?" השאלה הצחיקה אותי ואוטומטית עניתי בציניות,
"לא, אני סתם רוח רפאים." שיהקתי.

"טאהיונג?!" האור נדלק ואני נאלצתי להתרגל אליו בעודם מסתכלים עליי, מופתעים.

הבת הייתה עם מגבת בלבד סביבה וג'ונגקוק היה עם בוקסר שחור שהבליט את גופו השרירי באופן חלק ויפה. פשוט מושך.

"דאדי אתה מכיר אותו?" אוי ג'יזס, עזור לי.

"היי הכל טוב? מה אתה עושה כאן?" הוא התעלם ממנה וירד להיות מולי, בוחן את ההבעה שלי לפני שהסתכל למטה,

"נפצעת?!"

"אתה שואל היום שאלות מטומטמות ג'ון."

"אני שניה בא, אל תזוז." הוא פקד ועזב לעבר המקלחת במהירות-

משאיר אותי לבד עם הנקבה הזאת.

"מממ... אתה בסדר?" היא שאלה ואני נאנחתי בגסות, נוזף בעצמי שהייתי חצוף אך ההבנה שעשתה איתו משהו שאני לא יכולתי- הכעיסה אותי.