PINOCCHIO / פינוקיו

PINOCCHIO- 12.

אני כלכך אוהבת אותכם, תודה על האכפתיות🖤
-לא ערוך-

-

"תתיישב רגיל כבר!"

האורחים מדירה 13 היו מעט שונים.
אחד, נמוך בגובה אך גדול בגיל התיישב בספה בצורה הפוכה, רגליו נשענות כלפי מעלה וראשו נפול לכיוון הרצפה בזמן שידיו תפסו לא יותר מחצי ספה.
ולידו, הלוקה בתסמונת שרק צרח עליו לשבת כמו בן אדם אחרת ידאג שישמש למשענת לרגליים עד סוף הסרט, שום שיהוק לא פלט.

"אבל נוח לי ככה!" התבכיין ג'ימין וטאהיונג נעץ מבט חד,
"מתי לעזאזל הראתי לך שאכפת לי מהנוחות שלך?! שב כבר רגיל!"

"לא רוצה!"

"האמת טאהיונג, לנו זה לא מפריע." יונגי יצא להגנתו של ג'ימין ששלח נשיקה והמשיך להאבק בטאהיונג.

"הוא מפריע לי לראות את הטלוויזיה."

"מהה? יא שקרן אני בכלל מאחוריך!" 

"אני פאקינג פינוקיו! אני לא יכול לשקר!" טאהיונג הוכיח וקם כדי למשוך את הספק חבר ספק אויב שלו עד שג'ונגקוק תפס בידו ומשך אותו לספה שהיה בה.

"בוא תשב לידי, הוא לא יפריע לך פה."
לחש ושם שמיכה גם על טאהיונג שנעץ מבט חד ב-'מנצח' מבניהם.

"ג'ימין לא יקבל שמיכה?" פינוקיו שאל,
"ג'ימין לא יקבל שמיכה." אישר דירה 12.

"היי! מזה החרם הזה?!"

נ.מ ג'ונגקוק.

"עושים עלייך חרם יא בן אלףף!" פינוקיו אחז בשרוול חולצתי בכעס ווריד בלט בצווארו כמו בכל פעם שהתרגז.

"אתה סך הכל- סחרחורת!" ג'ימין נקטע כשקם במהירות וסחרחורת תקפה אותו בגלל הדם שחזר חזרה לגופו,

"מגיע לו."

יונגי קם אליו והתיישב לידו, מניח כרית על רגליו ומושך את ג'ימין לשים ראש עליו, מעורר כעס בטאהיונג.

"וזה הרגע בו בחרת צד, יונגי."

"מצטער טאהיונג." התנצל וכיסה את ג'ימין,
"שנתחיל כבר את הסרטים?" הוא הוסיף ופינוקיו התיישר מעט.

"מה רואים?"

"שר הטבעות*." עניתי בחיוך, לא מסתיר את היותי מעריץ של הסדרת סרטים.

"הוו זה סרט על חתונה?" ג'ימין שאל במתיקות, גורם ליונגי ללטף את ראשו ברחמים ולטאהיונג לחייך ברשעות.

"כן גמד מטונף, כן." הוא נאנח בהקלה,
"זה בדיוק מדבר על זה, אנשים מתחתנים." סיים בשיהוקים חלשים והניח את ראשו וידיו עליי.

"ילד תמים ומטופש."

"פינוקיו דיי." לחשתי לו והוא הרחיק את ראשו מהר מבהלה,
"עשית לי צמרמורת!" סתמתי את פיו.