PINOCCHIO / פינוקיו

PINOCCHIO-18

ממליצה בחום על הספרים הבאים:
Timitamtam 'Mask' (התאהבתי.)
+
2lilight 'Round two'

תהנו⁦❣️⁩
-

"היונג? מה להגיב?"

"להגיב? מה לעזאזל יש לך להגיב לזה?" המבט האדיש נחתם בפניו של הבוגר יותר, לא מנסה להסתיר את הכעס אך לא צועק אותו גם.

"אז פשוט לסנן?" הפעם התשובה לא הגיעה.

ג'ונגקוק תהה, פינוקיו פגוע?

עכשיו כשדברים התפוצצו, מה הוא מרגיש?
בדרך כלל היה בוחר להתייעץ עם חברו את כפי שהיה אפשר לראות אותו תסכול נחת גם עליו.

"מי שמגיע אחרון ביצה רקובה!"

"אמאשך ביצה רקובה!" שקט,

אוזנם של השניים קפץ לשמע הקול הקופצני והמוכר של השכנים, גורם לדירה 12 לתהות מה עליו לעשות אך יונגי רק לקח את רגליו לכיוון הדלת,

מרסן את עצמו כמה שיכל.

"מה אתה רוצה?" ג'ימין ישירות שאל, מושך את טאהיונג לעמוד לצידו ומשלב את ידיהם ביחד.

טאהיונג ידע שעשה זאת כל פעם שהיה לחוץ, הוא ידע שהאחר סך הכל היה צריך יד לאחוז בה על מנת להרגיש הגנה,
אך יונגי לא ידע זאת, וכל שניה שאותה יד קטנה אחזה בשל האחר- הכעס גבר על עצמו.

"תפסיק להתנהג ככה."

"הכל בסדר?" טאהיונג שאל, לא מבין על מה המתח בין השניים, לא מודע לכך שגם הוא היה מעורב.

"כן, בוא נלך טאה."

"לא," יונגי עצר אותם,
"ג'ימין מתנהג כמו דביל בגללך."

"אוקי קודם כל, ג'ימין תמיד מתנהג כמו דביל."

"תודה טאהטאה."

"ודבר שני, מה העניין יונגי?" טאהיונג התעלם מג'ימין והיה נחוש לגלות מה כל-כך הלחיץ אותו שפחד לעמוד מול הקראש ה'סודי' שלו.

"מה הפאק שלכם להתנשק ולשלוח את זה לג'ונגקוק?" הוא שאל ישירות, לא מוריד את מבטו הכעוס מהשניים.

"אה, ראית את התמונה."

"כן הוא ראה, ככה גם אני."

נ.מ טאהיונג.

ג'ונגקוק יצא מביתו, דוחף לידי את הטלפון כשהצ'אט שלנו פתוח והתמונה נראתה בבירור.

"מה אתה מנסה לעשות?" הוא לחש קרוב לפני, כל כך קרוב שיכולתי להרגיש את הנשימות שלו פוגעות בפני.

"תתרחק." קולי רעד מעט אך עמדתי יציב.

"כי אז מה?" הוא המשיך לעמוד קרוב אלי,
"אמרתי לך משהו, לא?" החמרתי את מבטי מולו, מודיע לו על חוסר הכבוד שהיה לי כלפיו.