הפרק מוקדש ל: Sh_Et_Ml
נחשת נכון, מקווה שתהני מהפרק❤️
תקראו מה שכתבתי למטה❤️נ.מ ג'ונגקוק.
"אז... מה אתה רוצה לאכול?" פינוקיו שאל אותי, מסתכל על המכונית של יונגי מתרחקת ונכנס לשלי במבוכה.
"לא משנה לי, מה שאתה רוצה." עניתי והתנעתי את הרכב, מחכה רק שיחליט לאן לקחת אותנו, "רוצה מסעדה או ששווארמה תספיק?"
"אה זה דייט? אבל אני רוצה יותר שווארמה."
"למה, למה שתגיד את זה... למה?" הוא כיסה את פניו ואני צחקתי, נהנה לראות אותו מובך ומתחיל בנסיעה.
"אפשר גם דייט בשווארמה." המשכתי והוא נחר בבוז, "אם לשם אתה לוקח את חברות שלך- אני שמח שאני על תקן השכן."
"שכן? ואני חשבתי שאני נכה רגשית." צחקתי והוא חייך בלווי גילגול עיניים,
"חבר." הוא תיקן ואני קרצתי אליו, מקווה שלא יקפוץ מהמכונית בסוף."אז אחרי שנלך לאכול נקנה לך נעליים ומשם חשבתי שאולי יהיה נחמד ללכת לחפש לך עבודה." אמרתי והוא סובב את ראשו אלי,
"מי אמר שאין לי עבודה?"
"לעשות בייביסיטר על ג'ימין לא נקרא."
"אה שיט." הוא צחק ואז הוסיף,
"התכוונתי לבנתיים ללכת לעבוד באיזה בר, זה מה שעשיתי בעיר הקודמת.""אני אסדר אותך, אבל עד מתי אתה מתכוון לעבוד בברים?" קיוותי שלא יתלה את עצמו בעבודה זו גם אחרי הגיל המתאים.
"אני מניח שעד שאסיים את התואר בפסיכולוגיה, אני לומד בימי רביעי." הוא ענה ואני הנהנתי, שמח שלא תלה את חייו באוויר כך.
"אוקי, אני אקח אותך מחר איתי לעבודה."
"אתה עובד בברים?!" הוא הופתע ואני חייכתי,"לא מתאים לי?"
"לא! מסכנים הלקוחות, בטח אתה מרושע אליהם." הוא אמר במין אימה מזוייפת ואני צחקתי,
"הם מתים עלי.""אבל לעבוד איתך לא יהיה מוזר? אני מתכוון, אתה בטח תרגיש מוזר שתראה אותי גם שם." עצרתי את הרכב בצד והסתכלתי עליו,
"זה יהיה דווקא ממש כיף."
"כיף? אני לא מבין איך, זו עבודה." הוא הסתכל סביבי כאילו ונמנע מליצור איתי קשר עין כזה או אחר.
"סתכל עלי פינוקיו, אני לא נושך." הוא הרים את ראשו."נעשה הליכות לעבודה, זה לא רחוק וזה יהיה מרענן." אמרתי והוא נשען בנוחות אחורה, "חוץ מיזה אני מעדיף שתיהיה תחת השגחה שלי, ככה לא יטרידו אותך."
"זה בסדר ג'ונגקוק. אני כבר מכיר את זה, אני מסתדר." הוא חייך אלי ויצא מהמכונית,
"אבל אשמח ללכת איתך." הוא הוסיף והתבונן מסביב, מחפש את החנות וכשמוצא מושך אותי לכיוונה.
YOU ARE READING
PINOCCHIO / פינוקיו
Humor'-"אכפת לך שאלך להתחיל איתה?" הוא שאל ומיהר להוסיף, "בגללי?" וכשעניתי בצחוק מזלזל-'לא'השיהוקים חזרו. מה לעזאזל?-' קים טאהיונג הלוקה בתסמונת פינוקיו* מצטרף לחייו של שחור השיער, ג'ון ג'ונגקוק. - הערות חשובות לקראת הסיפור. סיפור מתמשך לפעמים *תסמונת פי...