To Be A Princess

פרק שתיים עשרה:

"אני עובדת כאן, מה זאת אומרת?" אמרה יסמין ועוד אחת מהאחיות באה עם הילד שלי.
"קטנצ'יק שלי, אני מצטערת אני לא חושבת שאוכל להיות איתך בזמן הזה, אמא חולה מאוד, אבל אני מבטיחה לך שאחזור, עצוב לי כל כך איתך ילד שלי" אמרתי.
"איפה רועי הוא לא היה בלידה של הבן שלו?" אמרה יסמין ומיה העיפה לה סטירה.
"אני מזהה כלבות כמוך מקילומטרים, את עשית את זה בכוונה כדי להפריד בינהם ועכשיו את משחקת אותה דאגנית והאפי האפי, זה לא קונה אותי, אני לא מאמינה בצירוף מקרים" אמרה מיה והכל התחיל להיות מטושטש לי.
"זוזי המצב שלה מדרדר אני אלך לקרוא לרופא" אמרה יסמין וראיתי את הדאגה שלה.
"יסמין, תקחי את הילד שלי לרועי, יש מצב שאני לא אשרוד את זה ואני לא רוצה שהבן שלי יגדל בלי ההורים שלו, בבקשה תקחי אותו לרועי ואני אעשה מה שאני יכולה בשביל לחזור אליהם תגידי לו שאני אוהבת אותם מאוד, קוראים לילד אור, כי הוא באמת קרן אור בחיים שלי, הוא המתנה שאלוהים החליט לתת לי" אמרתי ואיבדתי הכרה.

נ.מ יסמין
"היא נכנסה לקומה, המסוק יגיע עכשיו, הוא יעדכן אותי בהכל, איפה ההורים שלה" שאל הרופא.
"אני כמו גיסתה, אני אחתום על הטפסים והכל אבל תיקחו אותה מהר" אמרתי ומיה באה ונתנה נשיקה לאור ביחד עם זאק.
"שהוא יגיע לרועי, אני אתקשר אליהם כשיהיה תשובות" אמרה מיה והינהנתי.
"מה עם הילד?" שאלה רומי (האחות שהביאה את הילד).
"אני שומרת עליו, אני אקח אותו לאבא שלו ולהורים שלה, אתם לא צריכים להתקשר ולעדכן, אני גם אשלם על הכל אז אל תצרו קשר עם המשפחה בכלל, הבנת אותי?" אמרתי והיא הינהנה ונכנסנו לרכב שלי, מזל שיש לי את הכיסא של האחיין שלי, תינוק שנולד שבועיים לפני הזמן והוא לא פג, והוא יצא מבית החולים באותו יום, הוא בהחלט הילד של רועי.
"אור קטנטן, עכשיו בזכותך, אני ואבא שלך נהיה ביחד, אם אמא שלך תחיה או תמות זה לא משנה, אני אהיה אמא שלך" אמרתי לפניו הרדומות. והגעתי אחרי נסיעה ארוכה לבית שלו, טוב הגיע הזמן למשחק של חיי ותקתקתי בדלת.
"מה את עושה כאן?" שאל אייל וראה את התינוק בידיי.
"זה אור הבן של רועי" אמרתי.
"מה? הבן שלי? תתני לי אותו" אמר רועי.
"ואיפה אריאל? למה הילד שלי איתך?" אמר רועי.
"אריאל ילדה בבית חולים שאני עובדת בו, והיא לא שרדה את הלידה, היא ביקשה ממני וממך שנגדל את הילד, היא אפילו לא היססה היא פשוט מתנה לי אותו וביקשה ממני להיות אמא שלו, שלחו אותה לארהב לטיפולים, היא שיחקה אותה חולה היא בכלל לא רצתה את הילד, אם היא רצתה את הילד היא הייתה לוקחת אותו איתה" אמרתי ולרועי ירדה דמעה.
"אני לא מאמין שלא ראיתי את האופי האמיתי שלה , היא שחקנית איך היא העזה" אמר רועי וחיבק את הילד שלו.
"אני לא מאמין לזה, עד שאריאל לא תחזור ותגיד את זה אני לא אאמין" אמר אייל.
"אבא היא לא רצתה את הילד, והיא נתנה אותו ליסמין כאילו הוא שק תפוחי אדמה, היא לא תראה את אור בחיים אני נשבע לך, תודה לך יסמין" אמר רועי וחיבק אותי.
"ברור כי אני אוהבת אותך ואת הבן שלך, אני אהיה אמא שלו והאישה שלך" אמרתי וחיבקתי אותו.
"תרדי מהבן שלי, אני מאמינה לאייך עד שהיא לא תחזור אני לא אאמין לכל הזבל שאת אומרת" אמרה חן.
"זאת האמת, אני אוהבת את הילד הזה כמו הבן שלי, הוא אפילו לא רשום במערכת כשהוא נולד והיא פשוט נטשה אותו והוא צריך אמא חן, ואני אהיה אמא שלו" אמרתי והרמתי אותו.
"בוא נגדל אותו ביחד רועי" אמרתי.
"אני מסכים תודה יסמין" אמר והתחבקנו יש, סוף כל סוף הוא שלי.