To Be A Princess

פרק אחת עשרה:

הגענו הביתה ואמא שלי הייתה שם ביחד עם חן ואייל.
"נו איך היה אצל הרופא?" אמר אייל.
"זה בן" אמרתי והם הוציאו קונפטי חברו לחבק אותי ומיה וזאק גם קפצו משום מקום.
"אומייגאד יהיה לי אחיין" אמר זאק.
"ותראה את שתי אלה, הוא יהיה חתיך חבל על הזמן בנות יעמדו אצלו בתור" אמרה מיה.
"נכון?" אמרתי ורועי קיבל שיחת פלאפון.
"אני חייב לרוץ אני עוד מעט בא, ביי יפה שלי" אמר ונתן לי נשיקה מהירה על השפתיים.
"מה קרה לו?" שאלתי.
"אין לי מושג" אמרה מיה והמשכנו לפטפט לגבי הילד והכל.

נ.מ רועי
"שלום זה רועי לוי?, אני מלצר פה במלון דן, ויש פה מישהי שלא מפסיקה לבכות והיא לא מפסיקה להגיד את השם שלך וכאלה, אתה יכול לבוא לקחת אותה או משהו?" אמר.
"אני בא" אמרתי.
"אני חייב לרוץ אני עוד מעט בא, ביי יפה שלי" אמרתי ונתתי לה נשיקה מהירה על השפתיים ובאתי למלון וכשהגעתי לשם, ראיתי אותה שפוכה שם.
"היי מה את עושה שם? יסמין קחי את עצמך בידיים את בת 30 כבר" אמרתי.
"רועי שלי" אמרה וחיבקה אותי.
"די יסמין בואי אני אקח אותך הביתה" אמרתי.
"לא בוא לכאן" אמרה ונאנחתי ולקחתי אותה למעלית ונדפקתי במישהו כשבאנו להיכנס לא כזה חשוב והמשכנו להיכנס לחדר מלון.

נ.מ אריאל
"וואי כבר מאוחר איפה הוא יכול להיות?" אמרתי.
"אל תדאגי חיים שלי הוא יגיע" אמרה מיה שנשארה לסליפאובר.
"איך את וזאק?" שאלתי.
"וואו הוא מדהים חיים שלי הבחור הזה אין כאילו זה היה מתחת לאף שלי כל הזמן הזה אני פשוט מרגישה מטומטמת אחת גדולה לפעמים נשבעת לך" אמרה מיה וצחקתי וקיבלתי שיחת טלפון ממייקל.
"וואו הבחור לא משחרר ממך מה זה" אמרה מיה.
"תני לי אני אעמיד אותו במקום" אמרתי.
"הלו אריאל?" אמר מייקל.
"די מייקל אני נשואה מה אתה לא מבין?" אמרתי.
"התקשרתי אני במלון דן בתל אביב" אמר.
"נו?" אמרתי.
"ורועי פה עם יסמין הם נכנסו לחדר מלון ביחד, תקשיבי לא זזתי הצידה בשביל שהוא יבגוד בך עם אהבת חייו" אמר מייקל.
"מה?!" אמרתי ושמתי נעליים.
"מה לאן זה?" אמרה מיה.
"למלון דן, בואי איתי דחוף" אמרתי.
"אריאל זה שעתיים וחצי מכאן לא חבל" אמרה.
"בבקשה" אמרתי והרגשתי שאני עומדת לבכות.
"יפה שלי מה קרה?" אמרה ועצרתי אותה.
"בואי נלך פשוט נו" אמרתי ונסענו חמש דקות למלון דן והתקשרתי אליו.
"היי מאמי" אמר וראיתי שהוא יצא מהמרפסת של אחד החדרים.
"מה נשמע? איפה אתה כבר מאוחר?" אמרתי.
"אני הלכתי לזאק את יודעת היה לנו כמה שיחות של גבר אל גבר" אמר רועי.
"הבנתע טוב אני הולכת לישון אז אל תעיר אותי כשתגיע" אמרתי
"טוב חיים שלי אני אוהב אותך" אמר.
"לילה טוב" אמרתי וראיתי אותה יוצאת עם הלבשה תחתונה והיא נישקה אותו ולא יכולתי לראות את זה.
"בן של זונה איך הוא מעז" אמרה מיה.
"לא בואי נלך מחר אני אתעמת איתו" אמרתי.
"טוב יפה שלי בואי נלך לישון" אמרה כשהגענו הביתה והלכתי לישון וכשהגיע הבוקר הוא היה בחדר ואני לבשתי שמלה משוחררת וירדתי לאכול והייתי ניראת נורא.
"אריאל מה קרה?" שאל אייל והתחלתי לבכות פשוט והוא חיבק אותי ורועי ירד במדרגות.
"חיים שלי מה קרה" אמר ונתתי לו סטירה.
"אל תיגע בי יחתיכת בוגד" אמרתי.
"מה עשיתי?" אמר.
"אתה עוד מכחיש את זה? היית במלון אתמול עם יסמין כל הלילה ושיקרת לי" אמרתי וחן הפילה את הכוסות שלה מהידיים.
"הבחורה הזאת עכשיו תשמע ממני" אמרה חן.
"אמא תעזבי אותה היא לא מרגישה טוב, אריאל בואי נדבר" אמר רועי והפעם אבא שלו העיף לו סטירה.
"איך אתה לא מתבייש" אמר אייל.
"את לא רוצה להקשיב?" אמר רועי מתעלם.
"אני ראיתי אותכם, אני הייתי שם, ואתם התנשקתם, היא הייתה חצי ערומה אז אתה רוצה להגיד לי שזה לא מה שזה נראה? אם זה ככה בוא מפרק את החבילה ונלך לבית המשפט להתחלק בילד וזהו כי אני אמרתי לך שאני יכולה לסבול הכל חוץ מזה שבוגדים בי" אמרתי ורצתי לחדר, ואירגנתי את הדברים שלי והוא נכנס לחדר וכרע על ברכיו.
"אריאל בבקשה ממך תקשיבי לא שכבתי איתה נשבע לך, אנחנו התנשקנו נכון, אבל אמרתי לה שאני אוהב אותך בואי לא ניפרד על שטויות" אמר רועי.
"אני רוצה קצת זמן לחשוב" אמרתי.
"אז לאן את הולכת?" אמר.
"אני אלך לצפון לאישה שבוע להירגע, זה לא טוב לתינוק" אמרתי.

נ.מ רועי
"טוב, אני רגוע כי מיה איתם" אמרתי.
"באמת לא עשית כלום איתה?" אמר אבי.
"לא אני נשבע לך אני אוהב אותה אבא באמת היא האמא של הילד שלי" אמרתי.
"התבגרת בן שלי, ידעתי שהיא תשנה אותך לטובה, תן לה לנוח ולהירגע אני יעזור לך" אמר.
"תודה אבא" אמרתי.

נ.מ אריאל
התחלנו לנסוע לכיוון הצפון בא לי ללכת לכפר בלום אני יודעת שאבא שלי נורא אהב להיות שם, אז אולי ככה אני ארגיש קרובה לאבא שלי יותר ונסענו אני מיה וזאק.
"וואו אני עצבנית כל כך על החוצפן הזה" אמרה מיה.
"די אני בטוח שיש פה משהו שאנחנו לא יודעים" אמר זאק.
"מאמי אל תדבר שטויות שניהם היו ביחד במלון יותר מזה" אמרה מיה.
"יואו איזה כאבים" אמרתי.
"ברור שיכאב לך יפה שלי אם זאק היה עושה לי את זה הייתי מסרסת אותו במקום" אמרה מיה.
"לא כואבת לי הבטן נורא תקשיבו יורדים לי מים איה" צעקתי מכאבים.
"אומייגאד יפה שלי תנשמי תעצור את הרכב מאמי תזמין אמבולנס בנתיים אני אנסה לעזור לה ללדת" אמרה מיה שהוא עצר את הרכב, והיא ירדה בזמן שאני הייתי על המושב האחורי.
"אחח זה כואב לי נורא" אמרתי.
"יפה שלי אין לנו משככי כאבים אז זה בטח כואב נורא בובה שלי אבל את צריכה לדחוף ולהוציא את הילד שלא ייחנק מהמים, תוציא מהמזוודה שלנו מגבות ובקבוק מים בבקשה" אמרה מיה לזאק והוא הרטיב שתי מגבות אחד בשביל מיה ואחד בשבילי שהוא ניגב את הפנים שלי מהזיעה וכל הלחץ.
"חיים שלי קדימה" אמרה מיה והתחלתי לצרוח מכאבים ולדחוף.
"חזק יותר יפה שלי את יכולה" אמרה מיה ודחפתי חזק יותר.
"אומייגאד אני רואה את הראש שלו חיים שלי עוד קצת" ודפקתי צרחה של החיים שזאק תפס אותי והתחלנו לשמוע בכי.
"אומייגאד, חיים שלי איזה ילד יפהפה, תקשיב זאק תביא מים והמספרים מהתיק איפור שלי שנוכל לנקות ולחתוך את החבל טבור" אמרה מיה.
"בבקשה מאמי" אמר זאק והיא הביאה לי את הבן שלי בידיים.
"יפה שלי ברוך הבא לעולם" אמרתי ונישקתי אותו והאמבולנס הגיע ונסענו לבית החולים והתחלתי להרגיש מאוד לא טוב והם גם לא הבינו איך זה קרה וכשהגענו לבית חולים הרופא הגיע.
"מה קורה לי?" שאלתי.
"תקשיבי יש מקרים בהם הגוף שלנו מתמודד עם דברים שהוא עדיין לא רגיל אליהם, ולא יודע איך אפשר להתמודד איתם, את צעירה ונכנסתי להיריון בגיל כזה והגוף שלך לא היה מוכן פיזית להיריון הזה, ואני מצטער לבשר לך ולכם, אבל הגוף שלך מתחיל להתחלש יותר ויותר ואני לא יודע אם תוכלי לשרוד את זה" אמר הרופא בעצב וזאק בא ותפס לו את הצווארון.
"זה הדבר היחיד שיש לך להגיד?" אמר בכעס.
"אני אדבר עם חבר שלי קולגה יותר מוסמכת ממני שעכשיו נמצא בבית חולים הארהב, הוא יוכל לעזור לך אני אתייעץ איתו על המצב שלך, אבל אם זה יהיה חיובי את תטוסי עוד היום" אמר הרופא ויצא.
"אני אטוס איתך יפה שלי" אמרה מיה.
"אבל מי ישמור על הילד שלי?" אמרתי.
"שלום אני יסמין אחות מוסמכת בבית החולים הזה אני צריכה לקחת לך מדדים לפני שנשלח אותך לחול, איך קוראים לך?" אמרה יסמין שהייתה בהלם כשראתה אותי.
"מה את עושה פה?" אמרתי.