To Be A Princess

פרק עשרים ואחד:

נ.מ אריאל:
התעוררתי בבוקר וכאלה לי בטירוף הראש.
"וואוו מה היה אתמול איזה כאבים" אמרתי וראיתי את רועי יושן לידי ונזכרתי בהכל אומייגאד אני פשוט מטומטמת פשוט בחורה סתומה איך אני מגעילה את עצמי והוא גם התעורר.
"בוקר טוב" אמר לי בחיוך.
"מה טוב בו?! אתה קולט בכלל מה עשינו?" שאלתי.
"כן עשינו סק-" הוא בא להגיד וקטעתי אותו.
"אל תגיד את זה" אמרתי.
"אנחנו לא ילדים אנחנו כבר אנשים בוגרים" אמר.
"אתה מבין מה גרמת לי לעשות?" אמרתי ולקחתי את השמיכה איתי.
"את נישקת אותי" אמר רועי.
"אז מה אתה נישקת רותי בחזרה איך מנשיקה זה הגיע למצב הזה" אמרתי.
"וואלה אין לי מושג אבל אני נהניתי" אמר רועי והתחלתי לזרוק עליו את הכריות.
"חתיכת נצלן שוב פעם ניצלת אותי" אמרתי והוא משך אותי אליו למיטה והיה מעליי.
"דבר ראשון לא ניצלתי אותך עשינו את זה ביחד כי רצינו לעשות את זה, דבר שני אני אוהב אותך והיה לי כיף וזה היה מפגש איחוד הכי טוב שיכולתי לדמיין" אמר והשתיל לי נשיקות בצוואר.
"די אני מאורסת באמת" אמרתי והסתכלתי עליו.
"אבל את אוהבת אותי לא?" אמר.
"אבל אני אוהבת אותו גם, וזה לא בסדר שעשיתי את זה אני בגדתי בו אתה מבין" אמרתי.
"אבל הוא יודע שאת ואני מאוהבים הוא לא חשב שזה יקרה אם נפגש שוב? עוד מהירח בדבש שלנו הוא הפריע לנו" אמר רועי וצחקתי.
"אני מצטערת שהרחקתי את אור ממך" אמרתי.
"זה בסדר" אמר.
"לא זה לא, הוא גם זוכר אותך ושאל לגביך ונראה לי זה החלום שלו להכיר אותך" אמרתי.
"אז בואי נלך להכיר אותו" אמר רועי ושם את הבוקסר.
"יואו הבגדים שלנו בחוץ שיט שים על עצמך את אחד השמיכות" אמרתי ויצאנו מהחדר במהירות וראיתי את מייקל מתווכח עם מיה והמבט שלח ננעל עליי ועל רועי והוא היה בשוק.
"מייק שנייה אני יכולה להסביר" אמרתי.
"אין צורך" אמר ויצא מהבית.
"שיט יואו" אמרתי ורצתי אחרי לא אכפת לי שהייתי עם שמיכה ובלי בגדים בכלל.
"מייקל" אמרתי והוא הסתובב אליי.
"מה?" אמר.
"תקשיב זה לא מה שזה נראה לך" אמרתי.
"לא מה שזה נראה לי? אני נראה לך מטומטם, את ערומה עם שמיכה וחזרת לזרועותיו של הבחור הזה שפגע בך כל כך" אמר.
"אני לא הייתי שיכורה ודברים כאלה קורים וזה היה בטעות" אמרתי.
"את יודעת במילא זה לא ישנה כלום אבל את יכולה להיות כנה איתי, אני יודע מתי את משקרת" אמר לי מייקל.
"אני מצטערת, זה מה שנראה לך, אני שכבתי עם רועי ואני מרגישה נורא וכן גם בגלל ששתיתי קצת אבל גם כי עדיין נשאר לי רגשות כלפיו, ואני מרגישה מטומטמת שאני עדיין אוהבת אותו אבל זה מה שזה, אבל זה לא אומר שאני לא אוהבת אותך, כי אני אוהבת אותך גם, ולמרות שאנחנו ביחד כבר שלוש שנים בחיים לא שכבנו ולא כפית עליי כלום וחיכית שאהיה מוכנה ובכל זאת עשיתי את זה אחרי שנפגשתי בפעם הראשונה על רועי בטח שתתעצבן ותתאכזב אז אם אתה רוצה לבטל את החתונה והכל אתה יכול" אמרתי.
"לא אני מוכן לסלוח לך" אמר.
"מה?" אמרתי.
"להיפרד ממך אומר שאני אפנה לכם את הדרך ואני לא מוכן שתהיי איתו בזמן שאת איתי אז אנחנו הולכים להתחתן ולא אכפת לי אם תשכבי איתו גם עוד עשר פעם אבל את תתחתני איתי ותהיי אשתי ואחרי זה בחיים לא תראי אותו שוב אנחנו נטוס לארהב עם הילד שלנו" אמר.
"אתה מאיים עליי?" אמרתי.
"אני אפילו לא יודע מה אני אומר, אני צריך שניקח הפסקה אני צריך לחשוב על זה" אמר.
"אין לך מה לחשוב, קח" אמרתי והבאתי לו את הטבעת.
"מה?" אמר.
"אני לא אחזור אל רועי אל תדאג, אבל אני לא אהיה איתך" אמרתי.
"אמרתי שאני רוצה שניקח הפסקה לא שנבטל הכל" אמר מייקל.
"אני לא יכולה להיות איתך אחרי שבגדתי בך, זה משהו שלי, ואני לא אוהבת שמאיימים עליי, אז באמת לא בקטע רע תודה על כל מה שעשית לי ולבן שלי בתקופה האחרונה" אמרתי ונכנסתי לבית וראיתי את מיה, זאק וכל החברה מסתכלים עליי.
"מה?" שאלתי.
"בגלל זה נעלמת? את ורועי הלכתם ליצור אח קטן לילד שלכם ואז הם אומרים לי שהם גרושים" אמרה עמית וכלום התחילו לצחוק והאדמתי כמו עגבנייה.
"תסתמו אוף מיה אני הולכת להשאיר בגדים, תפסיקו לצחוק!" אמרתי והלכתי לחדר של מיה ולבשתי אחד מההלבשה התחתונה שלה ושמחה ורודה קצרה.
"זה היה מופע נחמד" אמר רועי, זאת רק אני או שהאופי שלו השתנה מאוד בשלוש ארבע שנים שהיו
"חתיכת חרמן" אמרתי.
"רק אליך" אמר.
"מה זה אומר בכלל, אני לא אוהבת שאתה מסתכל עליי במבט הזה אז תפסיק" אמרתי.
"מה הבעיה, אחרי ארבע שנים גיליתי שהבחורה שאני אוהב עדיין אוהבת אותי, ולא היה לנו שום אינטרקציה בארבע שנים שעברו ועכשיו הארוס שלה נפרד ממנה בגללי זה אומר שהיא פנוייה ושכבנו אז איך אני לא יכול להיות שמח" אמר והסטתי קצת את המבט.
"איך עברו עליך הארבע שנים האלה" אמרתי והוא התיישב לידי.
"למדתי משפטים, אני עורך דין עכשיו אם לא ידעת אני מייצג אנשים שאין להם מספיק כסף לשלם לעורכי דין וזה מרגש אותי ואני מאושר ממש שמצאתי עבודה שאני אוהב" אמר רועי בהתרגשות ולמרות שידעתי את זה חייכתי.
"אני גם סיימתי לימודים, אני עדיין לא יודעת מה אני רוצה ללמוד כרגע מה שחשוב לי זה לגדל את אור, ואני אוהבת את זה, אבל אל תחשוב שאני חיה על חשבון הסבים העשירים פיגוזים שלי, לא, אני התחלתי לעבוד בדוגמנות שזה מכניס כסף לא קטן ואני מאושרת עם החיים שיש לי עכשיו" אמרתי והדמעות התחילו לרדת לי.
"מה קרה?" רועי אמר שקרע ברך מולי.
"אני אהבתי את מייקל אתה יודע?" אמרתי והוא שתק.
"הוא היה החבר הכי טוב שלי ובמקרים שהכי הייתי זקוקה לו הוא היה שם בשבילי, באמת, ואני פגעתי בו בצורה הכי כואבת ומגעילה שיש" אמרתי.
"את לא עשית כלום זה היה אשמתי" אמר רועי.
"אנחנו שוב חוזרים על ההיסטוריה, לא למדנו כלום מהשנים שעברנו, ממשיכים בגידות וכל ההתברברות הזאת למה?" אמרתי.
"בשביל שבסוף נגיע לאותו מקום, כי גם אם את לא רוצה להאמין, את ואני נועדנו להיות יחד" אמר רועי.
"אני לא יכולה להאמין" אמרתי והוא חיבק אותי.
"תאמיני" אמר רועי וחיבק אותי חזק והרגשתי ידיים שמושכות את רועי ממני.
"מאמי מה אתה עושה כאן?" שאלתי ומיה נכנסה.
"סליחה סיס אמא שלך באה כי לא חזרת אתמול ואור חיפש אותך" אמרה.
"מה אתה עושה לאמא שלי" אמר אור.
"אורצ'וק זה אבא" אמרתי.
"זה לא אבא שלי אני לא רוצה אותו איתנו" אמר אור והייתי בשוק כמו שרועי היה בהלם, ומה שמעניין את מיה זה איך ילד בן 3 יודע לדבר ככה?