״אני לא חושבת שיצא לי להציג את עצמי״ היא גיחכה, ״אני הלנה, אני מנהלת המוסד״ היא אמרה בחיוך והושיטה אליי את ידה כדי שאלחץ אותה, ״נייל״ לחצתי את ידה. ״במקום הזה יש המון קומות וחדרים, לך מותר להיות רק בקומה הזו ולהתראות רק עם שותפייך לקומה, אין לך גישה למעלית, אם קורה משהו תתקשר למספר 289 בטלפון שיש אצלך בחדר״ היא התחילה להסביר, ״את שאר ההדרכה לוסי תעביר לך, היא תערוך לך סיור קצר ותכיר לך את שותפייך לקומה, תבלה בנעימים״ היא אמרה והלכה. עברו כמה שניות עד שבחורה בשנות ה30 לחייה, אני משער, הופיעה מולי. ״היי, אני לוסי, נחמד להכיר אותך״ היא אמרה בחיוך והושיטה את ידה כדי שאלחץ אותה, ״נייל״ לחצתי את ידה.
״המקום הזה עובד קצת אחרת ממה שאולי חשבת, במקום הזה הכל מתוכנן מראש, מה זה אומר? יש שעות מסויימת שבהן תאכל, יש שעות מסויימת שבהן תצטרך להיפגש עם הפסיכולוגית שלך, יש שעות מסויימת שבהן תצטרך לקום ולישון. הצוות פה לא נוקשה, תוכל לדבר איתנו ונעזור לך עד כמה שנוכל. בקומה הזו גרים רק 4 אנשים, וכמובן שהצוות, לשותפייך לקומה קוראים אית׳ן, אוליביה, ג׳יימס ואמבר״ היא הצביעה על החדרים ואמרה את שמות שותפיי לקומה. ״אם הם ירצו הם יספרו לך למה הם כאן, אל תכריח אותם. וכמובן, תוכל גם אתה לספר להם למה אתה אבל רק אם תרצה״ היא הוסיפה, הנהנתי, היא המשיכה ללכת ואני בעקבותיה.
״זה החדר אוכל, תוכל לבלות פה מ8:00-10:00, מ13:00-15:00 ומ18:00-20:00, חדר האוכל הזה מיועד רק לך ולשותפייך לקומה״ היא הצביעה על חדר נוסף וגדול שהתברר כחדר אוכל, הנהנתי, המשכנו ללכת. ״פה נמצא הסלון, יש פה פינות ישיבה ולפעמים תקיימו פה מעגלי שיח״ היא הצביעה על חלל מלא בפופים ובספות מגניבות ולבנות, המשכנו ללכת. ״פה נמצאת המרפסת, תוכל להיות בה רק בהשגחת אחד העובדים בצוות״ היא פתחה דלת זכוכית ויצאנו למרפסת, נשמתי את האוויר הנעים. ״אם שמת לב, שמנו אצלך בחדר מחברת שמיועדת להיות יומן וכמה ספרי קריאה, זאין אמר לנו שאתה אוהב לכתוב קטעים אז חשבנו שיעזור לך אם תרצה לכתוב את מה שאתה מרגיש בתוך יומן. לגבי הספרים, תוכל לקרוא אותם אם ישעמם לך ותוכל גם לבקש מאיתנו ספרים אחרים אם הם לא ימצאו חן בעינייך, אל תתבייש לבקש״ היא אמרה, ״תודה״ הודתי לה.
״יש שאלות?״ היא שאלה, ״לגבי הפסיכולוגית שלי, איפה החדר שלה נמצא?״ שאלתי בהיסוס, ״בוא אחריי״ היא יצאה מהמרפסת ואני בעקבותיה. התקדמנו מעט במסדרון הארוך ואז היא עצרה מול חדר בעל דלת לבנה, ״כאן נמצא החדר של הפסיכולוגית שלך, תוכל להכיר אותה מתי שתפגשו. בכל מקרה, יש זמנים מסויימים שתחוייב לפגוש אותה אבל תוכל גם לפגוש אותה מעבר לזמנים המסויימים האלה, רק תבקש״ היא אמרה, הנהנתי.
״זהו, סיימנו את הסיור בקומה, רוצה להכיר את החברים החדשים שלך?״ לוסי שאלה, ״אני אשמח״ השבתי בחיוך. התקדמנו לאיזור החדרים, ״אית׳ן, אוליביה, ג׳יימס, אמבר, תגיעו לסלון״ היא דפקה על הדלתות שלהם ואמרה. היא לא חיכתה שהם יצאו, היא הלכה לסלון ואני בעקבותיה. היא התיישבה על אחת הספות וסימנה לי לשבת לידה, התיישבתי לידה, נשמתי עמוק. תוך מספר דקות הגיעו לסלון 2 בנים ו2 בנות, הם היו נראים נחמדים, הם חייכו לעברי והיה נראה כאילו הם ציפו לבואי.
״תציגו את עצמכם״ לוסי ביקשה, מישהי בעלת שיער בלונדיני ועיניים בצבע טורקיז הייתה הראשונה לדבר. ״קוראים לי אוליביה״ היא אמרה בחיוך ביישני אך חושף שיניים, ״נייל״ חייכתי לעברה. ״ג׳יימס״ מישהו בעל שיער חום ועיניים חומות בהירות אמר, ״נייל״ אמרתי גם אני. ״אני אמבר, תוכל לקרוא לי איך שתרצה, נחמד לפגוש אותך!״ מישהי בעלת שיער חום ועיניים ירוקות אמרה בחיוך וקמה ממקומה, היא חיבקה אותי, צחקקתי, ״אני נייל, נחמד לפגוש אותך״, היא חזרה למקומה. ״אני אית׳ן״ מישהו בעל שיער שחור ועיניים כחולות כהות אמר, ״נייל״ אמרתי גם אני.
״שמחה שהכרתם, תוכלו להעביר את הזמן ביחד עד ארוחת הצהריים שתתחיל בדיוק ב13:00, תבלו בנעימים״ היא חייכה ויצאה מהסלון. ״אז, נייל... מאיפה אתה מגיע אלינו?״ אית׳ן היה הראשון לשאול, ״אני מאירלנד במקור אבל אני חי בלונדון לא מעט זמן״ עניתי לשאלתו, ״בן כמה אתה?״ אמבר שאלה ועברה לשבת לצידי, ״22, בני כמה אתם?״ החזרתי בשאלה, ״19״ אמבר אמרה, ״22״ אית׳ן אמר, ״26 עוד מעט״ ג׳יימס היסס, ״20״ אוליביה הייתה האחרונה להגיד. ״אתם אוהבים להיות פה?״ היססתי, ״מאוד, זה כמו בית בשבילי״ אמבר אמרה, ״בהתחלה שנאתי את המקום הזה ושנאתי את כולם, שנאתי את העובדה שאני נמצא פה, עם הזמן מתרגלים״ אית׳ן אמר, ״המקום הזה גרם לי להבין שאני לא פגום, אז כן, אני אוהב להיות פה״ ג׳יימס אמר בחיוך, אוליביה שתקה. ״ליב, את אוהבת להיות פה?״ אמבר שאלה בטון מצחיק, ״כן״ אוליביה השיבה בלחש, ״את לא צריכה להתבייש מנייל, הוא נחמד״ אמבר הוסיפה בחיוך קטן. אוליביה מתביישת ממני? אמבר חושבת שאני נחמד? ״את מתביישת ממני?״ היססתי.
-
כל התוכן שיש פה, התיאור של המוסד- לקוח אך ורק מהדימיון שלי. אין לי מושג איך בחיים האמיתיים הדברים האלה עובדים ואני מקווה מאוד שאני לא אצטרך לדעת יום אחד, בכל מקרה, תעקבו אחריה העלילה ותשתדלו לא לפספס כלום.מרושם ראשוני בכלל, את מי אתם הכי אוהבים; את אמבר? את ליב? את ג׳יימס? את אית׳ן? בתור אילו סלבס אתם מדמיינים אותם? שתפו אותי!
אגב, הכנתי פלייליסט של שירים שגורמים לי לבכות בספוטיפיי, אם תרצו שאני אשלח לכם קישור- תכתבו לי הודעה בעמוד onlyzaynmalik.il
זהו בעיקרון, מקווה שתהנו :) אל תשכחו להצביע ולהגיב 3>
YOU ARE READING
"I'm Fine"- N.H
Fanfiction[הושלם] ״אני בסדר״, חייכתי חיוך מזויף ואמרתי. אבל את האמת? הייתי רחוק מלהיות בסדר. עכשיו המלחמה שלי היא ביני לבין עצמי, ואני חייב לנצח בה. *אזהרות טריגר* -פגיעה עצמית -הפרעות אכילה -מחלות נפשיות -התקפי חרדה דירוגים: 4 #harrystyles- 29.10.2020 3 #za...