epilogue

727 75 30
                                    

השנה היא 2020, אחרי כל כך הרבה זמן- הגיע הרגע הגדול.
העבודה הקשה שלי השתלמה, בית המרגוע הפרטי שהקמתי יציל הרבה נפשות.
היום אני משיק את בית המרגוע הפרטי שהקמתי, אני פותח אותו לכל מי שצריך, אני חושף את הפרויקט הכי גדול שלי מול כל העולם.

״עבדתי על הפרויקט הזה במשך כמעט ארבע שנים, ואני לא מצטער על אף רגע. העבודה הקשה שלי השתלמה, היא תשתלם, אני אעזור לאנשים להחלים. כשעברתי את התהליך שלי היו לי אנשים שתמכו בי, שהראו לי את דרך הישר, שהיו שם בשבילי בכל עת- ואני רוצה שגם לכם, לכל מי שבבית ופה, אני רוצה שתדעו שאני כאן בשבילכם. אני מניח שזה היעוד שלי, לעזור לאנשים, לטפל בהם, להציל אותם. כל הדברים שעברתי הביאו אותי לרגע הזה, הפכו אותי למי שאני, אני מודה על כל רגע טוב ורע שחוויתי בחיי. לקח לי זמן להחלים, לקח לי זמן לשחרר, לקח לי זמן להבין״ נאמתי מול אלפי אנשים ומאות מצלמות, באירוע ההשקה של בית המרגוע שלי.

״בית המרגוע הזה, שהקמתי? הוא יכול להיות מה שתרצו, תוכלו להתייחס אליו ולקרוא לו איך שתרצו, תעשו מה שיעשה לכם טוב״ התכוונתי למילותיי, ״הייתי זמר בלהקת בנים, לא יכולתי להתקיים בלי הגיטרה שלי, המילים שכתבתי הפכו לשירים והתווים הפכו למנגינות. הפכתי למי שאני, ואני מודה על כך. אני לא שלם עם עצמי כרגע, לא לגמרי, אבל אני שמח להיות בחיים״ הבטתי בעיניה של אמבר שעמדה בשורה הראשונה בקהל ובכתה מהתרגשות.

״אני נייל הורן ואני בסדר״ חייכתי חיוך אמיתי ואמרתי, באמת הייתי בסדר. המלחמה שלי לבין עצמי הסתיימה, ניצחתי בה, בחרתי בחיים.

ירדתי מהבמה היישר לזרועותיהם של חמשת חבריי הטובים שממזמן הפכו למשפחה שלי: זאין, הארי, ליאם, לואי, אמבר. הקהל הריע לי, הרגשתי טוב.

אני שמח להיות אני, אני שמח להיות בחיים, אני בסדר.

הסוף.

-
אני לא יכולה לתאר לכם במילים כמה שאני מתרגשת לסיים את הפאנפיק הזה. הפאנפיק הזה הוא הראשון שאני גאה בו, שאני גאה להחזיק בתואר ׳הכותבת שלו׳. התחלתי לכתוב את הפאנפיק הזה לפני קצת יותר משנה, העלתי את הפרולוג שלו ב1.9.2020 ואת האפילוג שלו ב1.11.2020-
אני מרגישה שזו מן סגירת מעגל. עבדתי על הפאנפיק הזה המון, לא נתתי לעצמי לטעות ולא עצרתי באמצע, הרגשתי שזה פאנפיק שישפיע על אנשים ושאסור לי לפגוע בו או ברצף הכתיבה שלו.

אומנם אני כתבתי את הפאנפיק הזה מהדמיון שלי ונעזרתי בהמון אתרים כדי לא לטעות במידע שאני נותנת בו, שום דבר לא היה קורה בלעדיכם ובלי התמיכה שלכם. רק על זה שקראתם את הפאנפיק הזה, שלא נטשתם אותו באמצע- אני מודה לכם. תודה על כל התמיכה, הקריאות, ההצבעות, התגובות. אני באמת לא חושבת שהייתי ממשיכה להעלות ולכתוב אותו אם לא היו לו קוראים. תודה לכם על הכל, אני באמת מעריכה את זה.

אתם מוזמנים לשאול אותי שאלות, לכתוב מה לדעתכם עבר על נייל אחרי שהוא השיק את בית המרגוע שלו- הסוף הוא חצי פתוח, ואני אוהבת את זה.

אני אשמח אם תוכלו לכתוב בתגובות את דעתכם על הפאנפיק הזה ועל הכתיבה שלי, תגידו לי מה אני צריכה לשפר ומה אני צריכה לשמר בכתיבה שלי. הביקורת הבונה שלכם תוכל לעזור לי לפתח את הכתיבה שלי, כדי שתוכלו להנות ממנה יותר.

אל תשכחו את זה שאני כאן בשבילכם, תמיד, וכמובן שגם באינסטגרם- onlyzaynmalik_il.
-
לכל דבר יש סוף, לכל סיפור יש סוף, לכל פרק זמן יש סוף. זה הסוף של התקופה שלי בתור כותבת פאנפיקים. זהו בעיקרון, סיימתי עם התקופה הזו בחיים שלי ואני מאוד מעריכה אתכם על שעברתם אותה איתי.
-
אני אוהבת אתכם, תודה על הכל 3>

"I'm Fine"- N.HWhere stories live. Discover now