~20~

421 35 34
                                    

חג המולד היה מאוד מטלטל מבחינתו של ג'אנגקוק. הפגנת הרגש של טאהיונג נגעה בו בכל המקומות שניסה לחסום בחומות שבצר מזמן, אך טאהיונג ניפץ כמעט כל חומה שג'אנגקוק אי פעם בנה לעצמו. 

אווירת סוף השנה הייתה מאוד בולטת במסדרונות בית הספר. כל התלמידים מלבד תלמידי השנתיים האחרונות במשך השיעורים היו שוהים בכל מקום חוץ מהכיתה, היה הרגשה שהחופש הגדול כבר התחיל והתרגשות מבחילה (לדעת כמה אנשים), שררה במקום.

"כאילו החופש הזה משנה לכם, בכל מקרה חצי ממכם תהיו תקועים בחדר בלי לעשות שום דבר. מי ישמע זה ממש שונה ממה שעשיתם כל השנה", יונגי התעצבן על כל התלמידים הקטנים שרק חיכו לחופש הזה. רוב הנערים של המקום היו על בעיות פליליות, ולא היה להם בכלל אפשרות לצאת לחופשה אמתית. השנה יונגי, נאמג'ון והוסוק מסיימים את שנת הלימודים האחרונה שלהם וזה מאוד הלחיץ אותו. אין לו דירה שיוכל לחזור אליה, אל ההורים הוא לא מתכוון לחזור עד שיהיה להם אפשרות לממן גם אותו, ובעיקרון הוא מתחיל חיים חדשים בעולם האמיתי. הדירה שבה גר עם בת זוגתו לשעבר היא האופציה היחידה שיש לו כרגע אבל מי מבטיח שהיא לא שם או שלא הרסו אותה עם הבניין הישן מאז? תכנון החיים שלו התחיל כבר בשלב מוקדם יותר של השנה אבל הדחייה של המצב עד לרגע האחרון לא היה הרעיון הכי מוצלח שלו. 

"מה אתה לא מחכה לחופש הזה? אני חייב קצת הפסקה מהלימודים, אני מרגיש שאני עוד שנייה מת מהעומס הזה", אמר ג'ימין. "כולם אמרו שהשנה הזו קשה אבל לא דמיינתי כמה שזה נורא, אתה רואה את כל הפצעי לחץ שיש לי? מי תרצה אותי כשאני נראה ככה?" 

חוץ מג'ין שעבד, החבורה כולה הייתה יחד כשהלכו לארוחת הצהריים בחדר האוכל. היום של כולם עוד היה ארוך מלבד ג'אנגקוק ששוחרר מהלימודים לפני שעתיים כי אף אחד לא נכנס לשיעורים. "אז מה היונגנים, מה התכנון שלכם לשנה הבאה?" שאל הצעיר.

"אני הולך למות ברחוב". 

"דיי נו יונגי, אולי תבקש פה  איזושהי משרה, אני בטוח שסו יין תמצא לך משהו לעשות והיא לא תעיף אותך עד שיהיה לך מקום נורמאלי להתמקם בו", הוסוק ניסה לעודד אותו. "אני מתחיל לעבוד כאן שנה הבאה בתור מורה לריקוד, המורה ממש רוצה שאני אשאר ואעזור לו לתגבר את התלמידים הטובים, כגון ג'ימין ורוג'ין", פניו של ג'ימין קיבלו צבע אדמדם מכך שהוסוק הזכיר אותה, נזכר בכל הפעמים שרקדו יחד כזוג והציעו להם להפוך לרקדנים קבועים.

"ואתה נאמג'ון?"

"אני לא ממש יודע, אני חושב שאני רוצה לטייל קצת לפני שאני אחליט מה ללמוד באוניברסיטה. אני אלך לעבוד כמלגזן או מנופאי לפני הטיול, כנראה שאעבוד כמלזגן למרות שהשכר הוא נמוך יותר. ההכשרה היא קצרה אז כרגע זו העדיפות שלי".

"אתה יכול לעבוד בזה בכלל?" שאלה טאהיונג בתמיהה.

"כן זו משרה לאנשים מעל גיל 18. צריך לעזור קורס קצר וזהו, זו עבודה דיי טובה".

i need you ||taekookWhere stories live. Discover now