i need you ||taekook

~25~

השבוע האחרון היה שבוע מטורף. הטיול שהחברה עשו שחרר אותם מכל-כך הרבה פחדים שאפפו אותם לקראת סיום הלימודים אך מה תכננו היה ללא ספק שונה מכל מה שעשו השבוע, הספונטניות הפתיעה אפילו את עצמם. יום אחד במשך השבוע נאמג'ון היה חייב לחזור לעבודה. הייתה מכולה גדולה של גדי חרב שהתהפכה והיה צריך זוג ידיים נוסף שיבוא לעזור לנקות את כל מהסירחון שיצא ממנו ושאר החברה התנדבו לבוא לעזור גם כן. הם עזבו לאחר כמה שעות שהבינו שהעבודה עוד ארוכה, אז בבוקר שלאחר מכן הוא חזר אל החבורה והמשיכו מאיפה שהפסיקו. ימים שלמים החבורה לא נחה וחיפשה את הדבר הבא שיעשו. בחצי השנה האחרונה הם התחברו והפכו לחברים שאפשר לסמוך עליהם בכל נושא שיעלו, אך הדבר הזה גרם להם להבין כמה הם יכולים להיות עצמם בתוך המקום הלא מוכר הזה והעולם לא יתהפך. טאהיונג תמיד היה בתוך מסגרת שקבעה לו בדיוק מה הוא צריך לעשות ומתי. כל דבר שהיה עושה היה בדיוק לפי הספר וכאן עבר על חוקים, נעצר על ידי המשטרה, מימש את אהבתו ועשה כל דבר שגרם לו להרגיש טוב. פעם ראשונה שהוא מרגיש בחיים. מרגיש ששום דבר לא יכול לקחת לו את האושר הזה והוא לא מוכן להתפשר שהחיים שלו יהיו פחות טובים כמו עכשיו. יודע שלא יוכל להמשיך להתהלך ברחובות כשההרגשה שממלאת לו את הלב ברגעים אלו תעלם.

באותו היום שלאחר העבודה הקשה של ניקיון הרחבה נאמג'ון התעורר במכולה שלו. הוא מצץ סוכריה והכין לעצמו כוס גדולה של קולה עם קרח. כשיצא והביט ביום היפה שמולו, הוא לקח כמה לגימות מהמשקה ויצא מעבודתו אל ביתו של ג'ימין. בזמן שנאמג'ון עבד, החבר'ה נשארו בבית של ג'ימין שהיה לא מאוד רחוק מהמקום. כשהגיע לבניין הוא שמע מוזיקה רועמת בוקעת מאחת הדלתות. הוא כבר הבין לבד היכן הוא גר. כשדפק על הדלת החברה הכניסו אותו במהירות אל חדר גדול מלא בשתייה חריפה וכוסות זרוקים על הרצפה. הקירות היו מקושקשים בגרפיטי שג'ימין יזם כמתנה לאביו החורג על כך שזרק אותו מהבית. פוסטרים של הלהקות המועדפות עליו היו תלויים על הקירות והיה ניתן לראות כי לא מזמן היו במצב טוב, וכך גם הרצפה. החברה רקדו ושרו בקולי קולות כששתייה נמצאת בכוסות האדומים. השתייה עלה על גדול הכוסות ונשפכו על הרצפה. מהחדר הסמוך יצא הוסוק על כיסא הגלגלים של ג'אנגקוק בזמן שהוא וג'ימין מוציאים אותו בריצה ומפילים את מגדל הכוסות שטאהיונג בנה. ג'ין רקד וזרק באוויר קלפי משחק, נאמג'ון ויונגי מפילים פינגווין מתנדנד שניצח אותם וחזר במהירות מואצת כשהכו אותו בחוזקה מרבית. תוצאות המערכה היו לא טובים כלפי מצחו של נאמג'ון.

הגלים הרמים כיסו את ראשי. רעש הים מהדהד באוזניי.

באחד מן הימים החברה התפצלה לכמה שעות וקבעו להיפגש בסוף הערב. לאחר שג'אנגקוק הסכים לשחרר שוב פעם את טאהיונג הוא הלך עם נאמג'ון. השניים שהצליחו להתחבר יותר באותו השבוע בעקבות גילויי הלב שחלקו, יצאו לבדם למסיבה בעיר. בדרך חזרה מהמסיבה נאמג'ון החליט ללכת לקנות ספריי צבע לקירות. בסמוך למקום הייתה סמטה חשוכה, שוממה וצרה שהיו בה כמה חנויות סגורות. השניים נעצרו ליד תריס של חנות אחת לאוכל רחוב יפני ובזמן שהבוגר נשען עליו, טאהיונג הוציא ספריי צהוב מהשקית וצייר גרפיטי גדול על גבי גרפיטי אחר שהיה לפניו. השניים חייכו לעצמם בזמן שצייר והיה מרוצה מאוד ממה שיצא לו, אך מיד לאחר מכן פנס התחיל להבהב והמשטרה רצה לעצור את העבריינים שעשו מעשה לא חוקי. נאמג'ון תפס את התיק השחור וטאהיונג רץ מיד אחריו. הם עלו על גשר צר והצעיר ללא כל מחשבה הסתובב אל השוטרים וחייך בהתגרות. למרות שבהתחלה הם היו בפער גדול מהשוטרים, ההתגרויות הקטנות של הצעיר גרמו לכך שהשוטרים תפסו אותם בסוף.