~29~

253 21 13
                                    

באחר הצהריים השגרתי של טאהיונג, הוא אכל נודלס זול בטעם עוף במינימרקט של המקום. האדים הרותחים הכוו את פיו אך הוא המשיך לזלול את מנתו בתיאבון.  לפניו ראה תלמידים משחקים בחוץ כדורגל במזג האוויר הנעים. החבורה הזכירה לו את היום בטיול שהתגנבו לשיט יוקרתי, אכלו את רוב הכריכים בבופה ושיחקו כדורגל עד שהכדור עף לים ולא היה דרך להחזיר אותו. סופם היה שונה משל הנערים ששיחקו על הדשא.

טאהיונג הסיט את מבטו והתחמק מזיכרונות העבר אליהם היה עושה הכל כדי לחזור. עניו נעו אל המראה הפנורמית התלויה מעל ראשו. נערה בעלת כובע שהסתיר את פניה הכניסה מוצרים אל תיקה השחור. בדקה ימינה ושמאלה בבהלה לפני שהכניסה עוד מוצרים. היא לא ראתה את טאהיונג שהתקרב והסתתר מאחורי סדרת מדפים המכילים את כל סוגי הנודלס שהוא מנסה בכל יום.  לפני שהיא הספיקה לסחוב עוד כמה דברים, טאהיונג אחז בידה ועצר אותה. הוא לקח את התיק השחור והלך לעבר הקופה.

"שלום..." אמר טאהיונג בחיוך למוכר. כשהוציא את הכסף מכיסו היא התגנבה מאחוריו ויצאה מהחנות. טאהיונג הוציא את כל המוצרים שהצליחה להכניס מבלי להיתפס ושילם על הכל. כשיצא הוא ראה אותה עומדת בגבה אל החנות. פניה נראו מיוסרות. היא חטפה באגרסיביות את תיקה בחזרה אליה והלכה מבלי להודות לו. טאהיונג עקב אחריה בעיניו עד שנעלמה מאחורי המבנה הגדול, ובגיחוך על הזלזול שהרגיש הוא הסתובב גם הוא ונעלם לחדרו.

בכל פעם שחזר לחדר הוא היה שומם וריק. ג'ימין עשה הכל רק לא לחזור לחדר. רוב הזמן הוא התאמן על ריקודים עם רוג'ין והוסוק. בכל החזרות הוא ראה כמה שהיא לא מתעניינת בו בכלל. עיניה המאוהבות היו תמיד מופנות רק למדריך לעתיד. הוא החליט לפרוש וכבר לא הזמין אותה לשום דבר. הקרבה אליה רק מכאיבה לו יותר, אבל בכל זאת העדיף לבלות את זמנו איתה מאשר עם טאהיונג. לפעמים הוא נזכר איך בעבר הוא וטאהיונג היו יושבים ומדברים כמו שתי בנות. צוחקים ומצחיקים כאילו שום דבר אחר לא חשוב.  אבל זה היה בעבר הרחוק. עוד לפני שטאהיונג וג'אנגקוק השלימו. הגעגוע הכאיב לו והוא ידע שהוא צריך להיות שם בשבילו ולתמוך בו אחרי כל מה שקרה, אבל הוא לא מצליח לשכוח את הרגע שבו טאהיונג קפץ למים בלי שום מחשבה. הפחד שעוד מישהו הולך לעזוב אותו גרם לו להתרחק מכולם. כי בסופו של דבר, האנשים שאתה פוגש במשך החיים, אלו אנשים שיכולים לעזוב אותך בכל רגע בחיים ללא התראה מראש. לפחות עכשיו הוא יכול למתן את כאבו ולהחליט כמה אנשים יעזבו אותו.

למרות שכבר עברו שבועיים מאז שחזרו מהטיול, ג'אנגקוק עדיין לא חזר לחדרו. אף על פי שהיה לו קשה להתגבר על כל מה שקרה הוא תפס את עצמו בידיים ולא נתן לעצמו להתאבל כאילו הוא לא הצליח להציל אותו מהטביעה. כשלראשונה יו-נה ניגשה אליו במסדרון הוא לא היה מעוניין לדבר או לשמוע על שום דבר. רצה רק להסתגר בחדר הפרטי שלו, להתאמן, לעשות פיזיותרפיה בשקט ולסיים עם זה במהרה. אבל אז היא הייתה שם תמיד בשביל להקשיב לו. הוא לא רצה בכלל לדבר. לא חושב שזה עוזר למרות שהוא לומד פסיכולוגיה, אבל היא גרמה לו לדבר ומאז הוא לא הפסיק. כל סוד וסוד שהוא שמר בחייו נפלט החוצה ללא שום ריסון. היא הראשונה שהוא הודה בפניה שהוא גיי ולא הרגיש טיפה של בושה.

i need you ||taekookWhere stories live. Discover now