~7~

461 37 17
                                    

כשג'אנגקוק הגיע למקום השעה עוד הייתה מוקדמת בבוקר והיום לפניו עוד ארוך, לא מבין עד כמה.

"אז זה נאמג'ון, הוא יעזור לך עם המזוודות והשותפים שלך לחדר יעזרו לך במה שתצטרך. אל תרגיש לא נעים, זה חלק מהתרומה לקהילה שלהם ככה שהם תמיד יהיו שם בשביל לעזור לך". אמרה המנהלת סו יין בחיוך התמידי שלה. "עכשיו אתה יכול להיפרד מההורים שלך, אני צריכה רגע לדבר עם נאמג'ון והוא יצא לעזור לך". הקטן הנהן והשאיר את השניים לבד במשרד.

"הרגליים שלו משותקות אז תשתדלו לעזור לו גם אם הוא לא מבקש. כנראה שהוא לא יבקש הרבה אז תגדילו ראש מתי שאתם חושבים שצריך. בעיקרון הוא לא צריך יותר מדיי, אולי רק לעזור לו לשבת או ללכת למקומות, רק תגיד לו שיגיע לכאן מחר בבוקר כדי שאני אסביר לו הכל. ממש תודה לך נאמג'ון אתה יכל לצאת".

***

"אז זה החדר שלך". הוא הניח לרגע את שתי המזוודות ופתח את הדלת. "יש לך שני שותפים משוגעים אז תתכונן. אחד מהם חדש, הוא בא לפני משהו כמו שבוע, והשני חסר תקנה", הוא הכניס את המזוודות ונעמד שוב ליד הדלת. "החדש יודע שאתה צריך לבוא עכשיו אז הוא יעזור לך, רק שאין לי מושג איפה..."

"אני כאן!!" הוא צעק מבעד לדלת חדר המקלחת. "אני מתקלח, אני חמש דקות יוצא!!"

"אוקיי אז תסתדר פה בינתיים? יש עוד מישהו חדש שאני צריך לעשות לו סיור".

"כן בטח. ממש תודה שעזרת לי". נאמג'ון חייך והשיב, "אם תצטרך משהו, כל דבר, אל תתבייש, אני כאן כדי לעזור לך. אני פה בדלת ממול בחדר 311". הוא חייך אליו שוב חיוך אחרון ויצא מהחדר.

לאחר דקה או שתיים הדלת נפתחה שוב וג'אנגקוק הסב את מבטו לראות מי נכנס. כשראה את האדם שנכנס הוא פער את עיניו וצרח.

"אההה!!!" הוא תפס את החזה שלו וניסה לנשום עמוק.

"קוקי? הכל בסדר? זו רק אני. אני מצטערת שהבהלתי אותך".

"סי ג'ין מה את עושה פה? איך נכנסת?" אמר מעט עצבני.

"שכחת את מחברת הציורים שלך אצלי בבית, אז באתי להביא לך אותה". היא השפילה את פנייה. ג'אנגקוק הרגיש מעט רע שככה צעק עליה, הוא לא ציפה לראות אותה במקום הזה.

"אני מצטער... אני פשוט נבהלתי קצת. תודה". הוא משך אותה לחיבוק קצר ונישק אותה קלות על שפתייה. מהצד השני של החדר טאהיונג רץ עם פיסת מגבת שמכסה את פלג גופו התחתון. הוא רץ לכיוון שניהם עם אחת מהמחבתות שבעזרתן הוא ניסה להעיר את ג'ימין לפני כמה ימים. כנראה שזה השימוש היחד של המחבת... הוא רץ עם המחבת המורמת במטרה לדפוק אותה בראש למישהו במקרה הצורך, וצרח עד שראה את שני הנערים המתנשקים מסתכלים עליו. הוא הוריד את המחבת והביט בנער החדש עם הפרצוף השואל. הוא גירד את עורפו ואמר, " אני ממש מצטער. שמעתי אותך צועק ואני... כן.. אמ.. אני אלך לי עכשיו, אל תפריעו לעצמכם". הוא הסתובב לכיוון המקלחת אדום כולו.

i need you ||taekookWhere stories live. Discover now