~17~

366 29 12
                                    

הבלבול היה לא מוסבר, אך ביחד עם זאת הייתה שמחה שלא יכל להסביר. ג'אנגקוק עזב את הקביים המכבידים שהחזיק והלך מהר ככל האפשר -למרות כאבו- אל סי ג'ין, בת זוגתו. השניים התחבקו בחיבוק מלא בגעגוע ואהבה. 

'סוף סוף משהו נורמל במקום הזה'. הוא תחב את כף ידו הגדולה בתוך שיער ראשה הארוך והסניף את הריח המוכר שהתגעגע אליו כלכך. הריח המתוק הציף בו זיכרונות מן העבר וזה הכריח אותו לעצור, לחשוב רגע על הרגשות שהוא מעביר אליה כעת.

"סי גי'ן מה את עושה פה?"

"התגעגעתי אליך כלכך! למרות שאנחנו מדברים כל יום, זה לא באמת משהו שיכול להחליף את זה שאנחנו באמת יחד כאן עכשיו. איזה כיף לראות אותך!" 

היא הניחה את תיק היד הגדול על שידת הלילה שעל יד המיטה בה הם התיישבו יחד. מיטתו של ג'אנגקוק  הייתה רכה וחמה. המצעים היו מהודקים והיא התפעלה מהסדר הרב. בדרך כלל הוא לא היה כזה מסודר. השניים התחבקו בשנית, לא מאמינים שהם באמת נפגשים אחרי יותר מדי זמן.

"איך נתנו לך להיכנס? זה לא הגיוני! אם הייתי יודע שמבקרים יכולים לבוא הייתי אומר לכם לך לבוא הרבה לפני כן!" ג'אנגקוק התרגש ויצא מדעתו. חיוכו היה רחב וחשף את שיני הארנב הבולטות שלו.

"אם זה לא המשפחה הקרובה, צריך לקבוע יעדים מיוחדים וזו פרוצדורה די ארוכה ומעצבנת, מלא שאלות. קצת חפרתי אבל אני מאמינה שזה בסדר, אני שמחה שאתה שמח לפגוש אותי שוב. והרגליים שלך! זה מדהים שאתה יכול ללכת כמעט רגיל שוב!" חיוך בישני עלה על שפתיה הנפוחות. היא התקרבה יותר אל ג'אנגקוק והרגישה לגמרי בנוח. בכל זאת- הוא החבר שלה.

"אז אין סיבה מיוחדת לזה שבאת עד לכאן מבוסאן? זה מאוד רחוק. בטח לא באת סתם כי היה לך משעמם". ג'אנגקוק היה מעט ספקן ולא היה בטוח מה פשר הביקור המפתיע, הוא היה שמח נורא , שלא תחשבו לא נכון, אבל זה כן היה מוזר. הוא לא חשב שהיא תבוא עד לכאן ביום רגיל. הנערה לא ענתה ורק משכה את כתפיה לשאלה זו. היא לא הייתה בטוחה איך לענות על השלה הזאת והדבר גרם לה להסמיק רבות.

"אז... איפה חברים שלך? הם יחזרו בקרוב?" היא התקרבה עוד קצת ושמה את ידיה על ירכיו של ג'אנגקוק.

"לא... הם דיי עסוקים, לא בטוח במה". סי ג'ין קמה מהמיטה והלכה אל דלת החדר. מזווית ישיבתו של השני לא היה ניתן לראות את הדלת, אך הוא שמע את הקליק שרעש המנעול הפיק כשננעל. עכשיו רק ראה ג'אנגקוק עד כמה החצאית שלבשה הייתה קצרה. הסיבה היחידה שלא קפאה למוות בכפור שבסיאול, היה מגפי הברך השחורות שנעלה.  מה שרצה להגיד לה היה שתכסה את עצמה בשביל שאף אחד מהנערים לא יסתכל עליה בצורה לא עניינית, אך הוא היה פעור פה בעצמו. בחודש וקצת האחרונים שבהם לא ראו אחד את השני סי ג'ין התחילה להתאמן ולהתפתח. הגוף שלה נהייה מדהים. מותניה נהיו כלכך צרות ושדיה גדלו במידה. שיערה נצבע בצבע בהיר והיא הייתה נראית כמו אידולית. כשחזרה למסלול ראייתו של השני היא הלכה בצעדי דוגמנות שגרמו לג'אנגקוק להתפעל ולתהות ממתי נהייתה כלכך יפהפה. 

i need you ||taekookWhere stories live. Discover now