~13~

381 35 13
                                    

18+

"אני יכול לחבק אותך? אני ממש צריך את זה עכשיו". ביקש ג'אנגקוק. תחושות חיבה רבות מצאו את דרכן ללבו. קצת חושש שחיבה זו היא לא החיבה שמרגיש נגד כל אחד אחר.

טאהיונג התקרב אל השני וחיבק אותו חיבוק מנחם ומבין. לא שטאהיונג ידע למה הוא צריך את החיבוק, אך זה לא משנה כלל. הוא כאן כדי לתמוך בחברו לא משנה מה הבעיה.

"פשוט..." התחיל ג'אנגקוק. הוא רצה להסביר מה עובר עליו אבל הוא בעצמו לא ידע מה קורה.

"הכל בסדר ג'אנגקוק". חיבק אותו מעט חזק יותר,"אתה לא צריך להסביר לי כלום".

"אני יודע. אני רק רוצה להגיד לך תודה. אתה מבין? אני הייתי בטוח שמה שעשית מאז שהגעתי זה רק לפגוע בי ולהתעלם ממני. אבל אתה ישן כבר שבוע על הספה הזו מבלי להתלונן כי לא רצית שיחזירו אותי לכאן בכוח. למה לא ישנת במיטה שלי אם בכל מקרה לא הייתי פה?"

"אני לא יכול לישון לך במיטה, אני לא ידעתי מתי תחזור ו... לא יודע. זה המיטה שלך".

"אתה תמיד יכול לישון פה אם אני לא אהיה".

"אוקיי אני אדע לפעם הבאה". צחקק טאהיונג.

לפתע קרה משהו שטאהיונג לא היה מוכן אליו. ג'אנגקוק הצמיד אותו אליו אפילו עוד יותר קרוב וירכו  של ג'אנגקוק השתחלה במהירות בין רגליו... טיפטיפונת יותר מדיי.

"אה~"טאהיונג כיווץ את רגליו וסגר אותם בזריזות. מרגיש איך איברו מתקשה בשנית.

"אוי! אני.. אני... אני ממש מצטער טאהיונג!" נלחץ ג'אנגקוק. גניחתו של השני גרמה לג'אנגקוק הרגשה מוזרה בבטן. כאילו מישהו מחזיר לו את הבטן התחתונה ומכווץ. "אני.... אני..." רגלו של הקטן עדיין הייתה בין ירכיו של השני וטאהיונג מחץ אותה בחוזקה. 

"זה בסדר. הכל בסדר. אני מצטער, אני לא יכול לשלוט בזה".  טאהיונג היה בהלם אך הוא עדיין ניסה לשמור על שפיות. הגניחה הקטנה שנפלטה לו מפיו הייתה לא מכוונת בעליל. 

השניים נהיו אדומים ומובכים עוד יותר. צבע ארגמן כהה כיסה את פניו ג'אנגקוק.

"ג'אנגקוק אני חושב שאתה מובך עוד יותר ממני. הכל בסדר, אני בסדר. אני פשוט אלך לי כמה דקות לשירותים ואחזור מהר. טוב?" הקטן בלע את ליחתו שהצטברה לו בגרון.

"אתה... אני.. אמ... אני יכול לעזור לך אם אתה רוצה". אמר. 'מה נדפק לך במוח ג'אנגקוק? תסתום כבר את הפה!'

"סליחה?"

ג'אנגקוק התרומם והשעין את גבו על ראש המיטה. מבלי התראה מוקדמת ג'אנגקוק קירב את ידו אל מכנסיו של טאהיונג ומכניס אותה אל הבוקסר הצמוד.

"אני רוצה לעזור לך... אבל שלא יהיו אי הבנות, יש לי חברה". מיהר להבהיר.

'כן אני יודע שיש לך חברה! את לא צריך להגיד לי את זה כל חמש דקות אני... אה~' ג'אנגקוק לא חיכה לתשובתו של האחר ולפת את ידו הרועדת סביב איברו הגדול של טאהיונג. ההרגשה לא הייתה מוכרת לאף אחד מהם.

i need you ||taekookWhere stories live. Discover now