~3~

528 43 4
                                    

"אני חושב שהדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות זה ללכת להביא את כל הדברים שלכם מהבית לפני שהוא מגיע. אני לא חושב שכדאי שניתקל בו". אמר אביו של טאהיונג בדרכם אל האוטו.

"מה?" שאלה גרושתו.

"את לא מתכוונת להישאר שם, נכון?" הוא שאל בבלבול.

"לא חשבתי על זה. אבל כן, ברור, אתה צודק. אני לא יכולה להישאר שם, אני אגיד לו שאני רוצה שנתגרש ובינתיים עד שאני אמצא דירה אני אהיה במלון פה בעיר".

"לא את לא חייבת. את וטאהיונג יכולים לחזור לגור איתנו."

"אני לא חושבת שכדאי... אנחנו כבר לא ביחד ואני לא רוצה להיות נטל..."

"את ממש לא נטל. הילדים שלנו צריכים אותך ולא היית שם בשבילם ארבע שנים. החודש האחרון עשה להם ממש טוב".

"אתה בטו...?" הוא לא נתן לה לסיים את המשפט וענה לה, "כן! ברור שכן! אני יודע שאת במקום אחר בחיים שלך ושאת כבר לא אוהבת אותי, אבל התגעגעתי אליך, אלינו". הוא אמר בכנות. אלו היו השנתיים הכי קשות בחייו. טאהיונג סיפר לו על מצב הבית והוא תמיד דאג. הוא הביא לטאהיונג כסף כדי שיעזור בבית וגם כסף בשבילו, כדי שיהיה לו לבזבוזים שאמו בטח לא מביאה לו. טאהיונג שונא לבקש כסף וזמן לעבודה כמובן שלא היה, כך שאם לא מביאים לו, פשוט לא יהיה לו. אביו גם לא ביטל את חשבון האשראי המשותף, כך שכל מה שהיא קנתה מכרטיס האשראי הזה, הוא שילם. הוא ראה בחשבון העובר ושב על מה היא מוציאה כסף והוא ראה את כמות האלכוהול והסיגריות שהיא קונה לעיתים תכופות. הוא יודע שהיא לא שותה ולא מעשנת ועם כמה שהוא רצה לעזור, במקרה הזה לא היה לו מה לעשות.

היא הרגישה חרטה עמוקה בליבה. חרטה על כל מה שהיה בשנתיים האחרונות. היא חשבה שהיא אהבה את הגבר שהתנהג אליה כאל אישה עוצמתית ומדהימה, אבל אחרי שהם התחתנו הוא עשה את מה שהוא התכוון לעשות מתחילת הקשר הזה, לנצל אותה עד שהוא יצטרך להחליף. היא רצתה להראות לגרוש שלה כמה היא מתחרטת. עד כמה היה לה טוב איתו ועד כמה שהיא התאהבה בו מחדש בזמן האחרון שהיו ביחד. לראות איך הוא מתנהל עם מצבים כאלה אף פעם לא יצא לה והיא שמחה לגלות שהוא פה בשביל הילדים שלו, באש ובמים. היא תפסה את עורפו וקירבה את שפתייהם עד שהמגע הרך נגע בשפתייה.

"אמא!! אבא!!! לא פה!!" טאהיונג צרח. הוא התרגש בשבילם והחלום שלו היה שהם יחזרו להיות ביחד, אך לא! הוא ממש לא רוצה לראות את ההורים שלו מתנשקים.

הם ניתקו את נשיקתם העדינה וצחקקו מעט מהמבוכה. זה לא משנה בן כמה אתה, אהבה היא אהבה והיא לפעמים מביכה, בכל גיל. פניהם האדימו ושניהם תהו לעצמם אם זה הדבר הנכון לעשות.

הם נכנסו לאוטו ונסעו למקום שהיה הבית שלהם בשנים האחרונות. הם הופתעו לגלות שכל החפצים שלהם זרוקים מחוץ לדלת ביתם. הכל היה בערמה אחת גדולה, אחד על השני.

i need you ||taekookWhere stories live. Discover now