18+
(בערך)
"בסדר, אני מבין. אני לא אפנה אליך יותר. אני לא אתייחס אליך יותר. כשאני אראה אותך אני אתעלם ממך בדיוק כמו שאתה רוצה. נתראה מחר אחר הצהריים בשיעור מוזיקה". אמר ג'אנגקוק בקול חסר רגש ויצא מהחדר.
'התקבלנו? למה אני לא שמח מזה?' חשב.
"אה!!!" טאהיונג הסתובב והכה במיטתו ברגלו.
***
ג'אנגקוק נכנס בכעס לחדרם של יונגי ונאמג'ון."אוף! אני לא מאמין! כמה בנאדם יכול להיות מעצבן?! ולמה אתה ישן כל הזמן?!!"
"היי ג'אנגקוק תרגע! צא לי מהחדר. תן לי לישון חצי שעה ואני אבוא אליך".
"לא! אתה תקום מהמיטה עכשיו ותדבר איתי!" יונגי קם, הפשיל את מכנסיו והתיישב על מיטתו מולו.
"מה". אמר עם פרצוף חסר הבעה.
"למה אתה ישן כלכך הרבה?" יונגי גלגל עיניים והתעלם משאלתו. "אני לא צוחק יונגי. יש משהו מעבר לזה שאתה עייף כל הזמן".
"מה אתה הפסיכולוגית שלי? עזוב אותי. מה קרה איתך ועם טאהיונג שוב? הצעקות שלכם העירו אותי".
"היונג. למה אתה ישן כלכך הרבה?" יונגי הבין שהוא לא יצא מזה. הילד הקטן עקשן והוא לא יפסיק עד שהוא יוציא את זה ממנו.
"בחלומות שלי החיים שלי טובים ויפים. אני כמו כל ילד נורמלי שיושב בהפסקות על הדשא ומפוצץ חצ'קונים. ההורים שלי חיים בעושר, שמחים, בריאים. אני וחברה שלי עדיין ביחד. אני חולם חלומות טובים ואני מעדיף את זה מאשר להתמודד עם הכאב של החיים שלי". אמר באותה הבעת פנים. כאילו כל הדברים שאמר הם בגדר חלומות בלבד ואף פעם לא יכולים להיות אמתיים.
"ולמה זה לא יכול להיות ככה?"
"כי ההורים שלי לא עשירים, כי אני לא ילד נורמלי שיושב בהפסקות על הדשא ומפוצץ חצ'קונים וכי חברה שלי פאקינג בגדה בי עם מישהו שהיא בקושי מכירה!" יונגי טמן את ראשו בין כפות ידיו המחוספסות.
השניים היו בשקט. ג'אנגקוק לא צפה את זה בא ולכן לא חשב שזו בעיה להתעקש שיענה לו.
"היינו ביחד שנתיים. התחלנו לצאת בגיל 15 והיא הייתה החברה הכי טובה שלי בעולם. כזאת שממש לא משנה לה כמה יפה אני, כמה כסף יש להורים שלי או מה ממוצע הציונים שלי". התחיל יונגי. "המצב בבית היה לא משהו. אבא שלי היה עובד מהבוקר עד הלילה ובדיוק פיטרו את אמא שלי מהעבודה. אני ואחי הגדול היינו תמיד לבד בבית עד שזה קרה. ובחופשת הפסחא היא בדיוק עברה עם אמא שלה ואחותה לבית ממול. כשהן עברו הצצתי מחדרי עליה והיא הייתה כלכך יפה. שיערה היה אסוף בפקעת על קודקוד ראשה ופוני נפל על מצחה. הייתי נוהג להסתכל עליה דיי הרבה, היופי שלה תמיד הפנט אותי. למחרת בבוקר, ישבתי בחצר ביתי ולאחר כמה דקות היא יצאה מפתח ביתה. כמובן שניסיתי להסתתר ממנה אבל היא כבר ראתה אותי. 'היי!' היא קראה. בהתחלה חשבתי לעשות את עצמי לא שומע אבל היא באה לפתח חצר ביתי. היא התחילה לדבר איתי וסיפרה לי איפה היא לומדת, בת כמה היא, והתברר שהיא תלמידה חדשה בכיתתי. כך שמאז היינו תמיד יחד. היינו חוזרים יחד מבית הספר, היינו לומדים יחד למבחנים, היינו כותבים יחד שירים. הרגשתי שהיא כל הטוב שבי. אחרי חודש שבילינו יחד כל יום היא נישקה אותי ואמרה שהיא רוצה שנהייה יחד. ברור שזה מה שרציתי גם אני, אבל לא היה לי את האומץ להגיד לה. מה שבאמת שבה אותי היה העצמאות שלה. זה שהיא עושה את כל מה שהיא רוצה ולא מחכה שמישהו אחר יעשה את זה. כי יתכן שאם היא לא הייתה עושה את זה, גם אני לא הייתי עושה את זה אף פעם.
YOU ARE READING
i need you ||taekook
Jugendliteraturטאהיונג הוא נער רגיל שהגיע אליו גורל אכזר. המשפחה שלו התפרקה ובמקום אבא חדש הוא קיבל בעל מכה שמנצל את אמו. אבל הכל משתנה כשהוא מגיע אל בית המשפט והדין שקיבל שינה את חייו. מה גרם לו להגיע לשם? מה השתנה? ~ הסיפור הזה מבוסס על התאוריות של BTS~ ~TAEKOOK...
