"אני מצטער". אמר טאהיונג לבסוף.
"אל תצטער זו לא אשמתך. אבל אחרי כל מה שקרה, אני שמח שאני פה. אני מקווה שגם אתה תבין את זה בסופו של דבר ורצוי שבקרוב, ככה יהיה לך יותר קל להיות כאן. כולם פה באמת מדהימים ואני שמח שאנחנו עוברים את זה ביחד גם אם לא יודעים מה בדיוק".
"נאמג'ון אמר שזה קטע פה לא לספר מה קרה... למה סיפרת לי?"
"כי אני לא מתבייש במה שקרה לי. וגם כי רציתי שתרגיש טוב.. ניסיתי למנוע ממך לחשוב על הבעיות שלך. אם אתה רוצה לפרוק ולספר לי אני תמיד אהיה פה בשבילך. האמת שזה יותר נוח שמישהו עובר איתך את זה. אני סיפרתי לנאמג'ון ויונגי וזה ממש מקל עליי."
"אני רוצה לספר לך אבל אני מפחד". אמר בכנות.
"אין לך מה לפחד. לכל אחד יש משהו שהוא מסתיר. אני לא חושב שמישהו פה יכול לשפוט אדם אחר כשהוא בעצמו נמצא כאן".
"אוקיי..." הוא לקח נשימה עמוקה." אז ככה..." טאהיונג התחיל לספר לו את כל הסיפור, לא משמיט אפילו לא פרט אחד קטן וג'ימין היה קשוב לו בהשבה מלאה. ג'ימין כמובן היה בהלם, אך כמו שהוא אמר- הוא לא יכול לשפוט.
"אני מצטער".
"אני לא. באמת שלא. זה הדבר הכי טוב שיכלתי לעשות. כאילו, אני לא גאה בזה שיכלתי להרוג מישהו, אבל אם לא הייתי עושה את זה אז כנראה שאמא שלי הייתה ממשיכה לסבול. עכשיו אני רק צריך לשרוד את העשרה חודשים האלה וזהו! אני אהייה אד חופשי עם משפתחי המלוכדת".
"עוד מעט אתה תבין שלא תרצה שהעשרה חודשים האלה יעברו. אתה פשוט לא מאמין איזה כיף פה! אני כבר מחכה להראות לך הכל! רגע, בן כמה אתה?"
"בן 17".
"אז אולי אתה תהייה בכיתה שלי!" ג'ימין צרח בהתלהבות.
"ששש ג'ימין ארבע לפנות בוקר!" הוא אמר בלחישה רועמת.
"ארבע? טוב אז לעומתך חבר, יש לי לימודים מחר. אז בוא נלך לישון".
"אוקיי. לילה טוב ג'ימיני". טאהיונג אמר וג'ימין חייך למשמע הכינוי החדש.
"לילה טוב טאה".
***
כשטאהיונג קם ג'ימין כבר לא היה בחדר. השעה הייתה 9 בבוקר וכנראה שכבר היה בבית הספר. הוא התארגן והתלבש במהירות ויצא אל חדרה של המנהלת, לא שוכח את הטלפון ומפתחות החדר אחריו.
טאהיונג דפק על דלתה של המנהלת וחיכה שתגיד לו שהוא יכול להיכנס.
"תיכנס!"
"בוקר טוב המנהלת". אמר טאהיונג בביישנות, קד קלות וסגר את הדלת מאחוריו.
"אוי בבקשה תקרא לי סו יין. בוקר טוב גם לך, בוא שב".
טאהיונג ישב והיא פתחה בדיבור. "אוקיי אז ככה, בוא ניגד לעניינים ואני אשחרר אותך. אני צריכה שתגיד לי איזה מקצועות הגברת בבית הספר הקודם שלך וכמה יחידות עשית? ונאמג'ון סיפר לך על שיעורי העשרה?"
YOU ARE READING
i need you ||taekook
Teen Fictionטאהיונג הוא נער רגיל שהגיע אליו גורל אכזר. המשפחה שלו התפרקה ובמקום אבא חדש הוא קיבל בעל מכה שמנצל את אמו. אבל הכל משתנה כשהוא מגיע אל בית המשפט והדין שקיבל שינה את חייו. מה גרם לו להגיע לשם? מה השתנה? ~ הסיפור הזה מבוסס על התאוריות של BTS~ ~TAEKOOK...
