⚠️⚠️⚠️אזהרה, סצינת לידה. זה בכלל לא גרפי אבל אם זה גורם לך להיות לא נוח לדלג עדיין⚠️⚠️⚠️
"חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, עשר."
"אני לא יכול לעשות את זה. אני לא יכול." זעק ג'ימין. הוא השליך את ראשו לאחור, מתנשף בכבדות. הוא מעולם לא חש כל כך חשוף ופגיע. כל כך הרבה אחיות הסתובבו בחדר וגרמו לו להרגיש המום עוד יותר.
"כן, אתה יכול. אתה מסתדר מדהים." יונגי עודד. הוא הרחיק את השיער המיוזע שהניח על מצחו של ג'ימין. הצעיר הניד בראשו, ודמעות זולגות על פניו.
"אני לא יכול." הוא חזר ואמר.
"זה כואב כל כך." הוא עצם את עיניו ומנענע את ראשו. "היי, תסתכל עלי." יונגי חפן את פניו, מחה את הדמעות באגודליו.
"יש לך את זה, בסדר? היא כמעט כאן. אתה רק צריך לדחוף קצת יותר והיא תהיה כאן." ג'ימין רק הנהן לפני שפניו התכווצו למבט של כאב.
"אוקי ג'ימין תדחוף." הרופא הורה. הצעיר נשם נשימה עמוקה, סנטרו אחיזתו התהדקה על יונגי, יונגי לא אמר דבר במקום זאת הוא חיכך את אגודלו בעדינות במעגלים.
"אנו יכולים לראות את ראשה" הרופא קרא. ג'ימין שחרר את הנשימה שואף במהירות וחוזר לדחוף,
"אתה מסתדר מדהים." יונגי שיבח.
"תמשיך ללכת!"
"היא בדיוק שם!"
"אתה מסתדר מצוין!" האחיות והרופא צעקו וניסו לעודד אותו. ג'ימין הרגיש כל כך המום, כי פעימות ליבו זזו מהר יותר ממה שאי פעם העלה בדעתו. מילים החלו להשתלב יחד. הוא אפילו לא הרגיש כשהאחות הניחה שמיכה על חזהו. ועם דחיפה אחרונה אחת ג'ימין שמע זאת. הבכי הקטן. הוא נפל על הכרית והעלה את ידיו הרועדות אל פניו. דמעות נשפכו על לחייו במהירות מהירה.
"עשית את זה." הוא שמע את יונגי אומר, קולו היה רועד. הוא יכול היה לדעת שגם המבוגר בוכה. הוא חשף את פניו לראות את יונגי מביט בו במבט גאווה והערצה.
"אבא אתה רוצה לחתוך את הכבל." יונגי הנהן ולקח את המספריים מהרופא. הוא חתך בין שני הקליפסים שהניח הרופא, ודמעות ערפלו מעט את ראייתו. ג'ימין השפיל את מבטו ברגע שהרגיש משקל שמונח על חזהו. הנה היא היתה, היא היתה הרבה יותר דקה ממה שציפו ג'ימין.
"אלוהים אדירים." ג'ימין צעק והניח יד על גבו של התינוק. לג'ימין אפילו לא היה אכפת שהיא מכוסה בנוזלים מגעילים כשהוא מניח נשיקה על ראשה הקטן.
"איפה את לוקחת אותה?" הוא שאל את האחות שלקחה אותה מחזהו
"אני רק מנקה אותה, אני יחזיר אותה מיד" ג'ימין התבונן בזהירות לאן התינוקת שלו נלקחה.
⚠️⚠️⚠️
"ללכת איתה" ג'ימין הורה ליונגי
ליונגי לא היה צריך להגיד פעמיים. הוא התבונן איך מנקים אותה, שוקלים אותה נמדד. הוא היה מוצף כל כך הרבה רגשות שלא הצליחו להבחין ביניהם. אבל רגש אחד הניע את כל האחרים. אהבה. היא הייתה עטופה בשמיכה קטנה ורודה והונחה בזרועות אביה. מאותו הרגע גילה יונגי רמה חדשה של אהבה מעולם לא הרגיש כל כך הרבה אהבה למישהו בכל חייו. כל מה שהוא רצה לעשות זה להגן עליה מהכל.
"היי נסיכה." הוא לחש מנדנד אותה מעט. היא עדיין בכתה. יונגי תמיד הביע את האופן שבו הוא שונא את הבכי, הוא האמין ששום בכי לא היה יפה, הבכי תמיד היה מכוער בעיניו אבל היא הוכיחה שהוא טועה, הבכי שלה היה יפה. הכל עליה היה יפה.
"יונגי" הוא סובב את ראשו לראות שג'ימין נוקה בעצמו. "האם אוכל להחזיק אותה." קולו בקושי היה מעל לחישה. יונגי לא יהסס למסור לו את בתם. זעקותיה נרגעות במהירות ג'ימין בהה בתהדהמה. "היא כל כך יפה" הוא לחש והעיף מבט אל יונגי לשבריר שנייה, לפני שהחזיר את המבט אל הילדה הקטנה. כל הכאב שעבר לפני רגעים ספורים נשכח לחלוטין כשהוא נועץ במבט בילדתו הקטנה שנחה בזרועותיו.
יונגי רק רצה להחזיק אותה ולעולם לא הרפה ממנה. הוא מעולם לא רצה אותה מחוץ לעיניו. היא הפכה להיות כל העולם שלו תוך כמה דקות. ג'ימין העביר את אצבעותיו על שערה שהיה מעט רטוב אבל לא היה אכפת לו. הוא לא ידע לתאר איך הוא מרגיש. הוא היה חסר מילים. הוא לא הצליח להבין איך עזר ליצור אותה.
"את מושלמת" הוא לחש.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
פרק 24🤗
YOU ARE READING
Mistake//yoonmin( מתורגם)-הושלם
Romanceזאת הייתה טעות. טעות מטופשת, טיפשית! יונגי מכניס את ג'ימין להריון. כולל: boy×boy הריון גברי תורגם מ: __QueenJC__
