יונגי מתיישב.
בכי בתו הממלאים את החדר. האב הצעיר הביט על השעון לראות שהוא חמש בערך, הוא נאנח כשהוא מחכך את השינה מעיניו.
יונגי היה מעבר למותש. הוא היה צריך להתעורר כל שעתיים כדי להאכיל את סוג'י, אבל יונגי ידע שהיא לא בוכה כי היא רעבה בגלל שהיא אכלה לפני פחות משעה. הוא הרים אותה בעדינות ובדק אם צריך לשנות אותה אבל היא נקייה. הוא נאנח במהירות מקרב אותה לגופו.
הילדה הקטנה פיתחה מעט הרגל לבכות כשהיא רוצה שיחזיקו אותה. לא משנה באיזו שעה היא הייתה פורצת בבכי עד שסוף סוף מישהו יחזיק אותה. יונגי ידע שזו הייתה אשמתו שלו בכך שהוא מחזיק אותה כל כך הרבה, אבל הוא לא היה יכול שלא. היא הייתה הנסיכה שלו והוא רצה שהיא תהיה כמה שיותר קרובה אליו.
הוא בקושי הצליח לפקוח את עיניו כשניסה להניד אותה חזרה לישון. זה לקח יותר זמן ממה שהוא רצה שזה היה אבל ברגע שהיא ישנה הוא החזיר אותה לעריסה שלה וגרר את רגליו למיטתו.
כשהתעורר סוג'י כבר לא היה בחדרו. בניגוד לפעמים הראשונות שזה קרה, יונגי לא התחרפן בידיעה טובה שאמו לקחה אותה כדי שיוכל לנוח קצת. מכיוון שהוא ידע שמטפלים בה יונגי ניצל את ההזדמנות להתקלח ולסיים עבודה בבית הספר שלא סיים בלילה הקודם.
יונגי החליט להישאר בבית כמה שבועות כדי לטפל בסוג'י, אבל זה לא אומר שהוא פטור מכל עבודה בבית ספר.
הוסוק היה מביא את החומר שלו כדי שהוא יוכל להישאר על המסלול.
-
לאחר שסיים את עבודתו עשה את דרכו במהירות למטה.
"בוקר טוב." הוא בירך את הוריו. הם חייכו אלו וענו בחזרה.
"ארוחת הבוקר שלך ממש שם." אמו אמרה והצביעה על צלחת.
"תודה אמא." הוא אמר לפני שפנה להביט באביו שסוג'י הייתה בידיו.
"בוקר טוב נסיכה." הוא לקח אותה מאביו. הוא הניח נשיקות על כל פניה עד שהתינוק החלה להרחיק אותו. יונגי צחקק והעביר אותה לאימו, שהיה לה בקבוק בידיה מוכנה להאכיל את התינוקת.
"איך היה אמש?" שאל אביו. יואנגי נאנח
"היא התעוררה כמעט כל שעה. בהתחלה לא הבנתי למה עד שהבנתי שכל מה שהיא רוצה זה להחזיק אותי." הוא העביר את אצבעותיו בשיערו. יונה זמזמה והביטה בתינוקת בזמן שאכלה.
"עשית את זה גם כשהיית תינוק."
"כן טוב, עכשיו אני מצטער שאי פעם הייתי כזה. אני מותש." יונגי רטן.
"זה משתפר". ג'ייונג טפח על גב בנו.
-
יונגי מדי פעם פיהק כשניסה להרגיע את סוג'י. השעה הייתה שלוש אחר הצהריים, יונגי היה אמור לעבוד על שיעורי בית שהוסוק הביא לו אבל נראה כי סוג'י לא רוצה להפסיק לבכות.
ההורים שלו ייקחו אותה אם הוא שואל. הם היו עושים זאת בלי רגע של היסוס, אך יונגי לא רצה לסמוך על הוריו.
הוא רצה לעשות זאת בכוחות עצמו כיוון שהוא ידע במוקדם או במאוחר שהוא יצטרך לעבור ויהיה עליו לטפל בבתו לבד. הוא רצה להיות מוכן לרגע ההוא. הוא לא רצה להיות תלוי בהוריו רק שיישאר חסר מושג כיצד לעשות דברים בהמשך.
כשסוג'י סוף סוף הפסיקה לבכות היא הרדימה את עצמה, מוצץ בפה. יונגי עצמו רצה להצטרף אליה ולנמנם אך פשוט לא הייתה לו דרך לעשות זאת, הייתה לו הרבה עבודה.
-
בשעה 20:00 יואנגי היה יותר מוכן למיטה. לפני סוג'י יונגי יכול היה להישאר ער אחרי חצות, אבל בשבועיים האחרונים הילד היה סתם עייף.
אם הוא יכול היה כנראה ישן יותר מעשר שעות.
אבל כשהוא נשכב במיטתו עם כל האורות כבויים, לא יכול היה שלא לפנות למחשבה על ג'ימין. הוא תהה מה שלומו. אם הוא היה שמח ומרוצה מאיך שהכל התברר. הוא קיווה שכן. יונגי לא ישקר. הוא כעס מעבר לכעס. הוא לא ידע איך הוא יסביר לסוג'י הכל כשהיא תהיה מבוגרת יותר. הוא אפילו לא רצה לחשוב עד כמה היא תישבר. אבל הוא גם לא הצליח למצוא דרך לשנוא את הצעיר.
אחרי שבילה איתו כל כך הרבה זמן הוא לא יכול היה שלא להתאהב בו. ואחרי הכל ג'ימין אמר לו שוב ושוב שהוא לא יישאר. יונגי היה צריך להיות מוכן.
אז במקום לשנוא את הצעיר יותר, הוא החליט לאחל לו את הטוב ביותר בחייו. קיווה שהכל יסתדר לו ושהוא לא יתחרט על בחירתו.
מכיוון שיונגי היה רציני כשאמר שהוא לא רוצה שהצעיר יחזור, הוא לא רצה שג'ימין יחזור כי זה רק יראה כמה הילד לא החלטי. ג'ימין חזר רק כדי להחליט שהוא
למעשה לא רצה להיות הורה בכל זאת. יונגי טיפל בצעיר יותר ממה שהוא ייחל לו, אבל הוא דאג יותר לבתו. הוא לעולם לא יאפשר לסוג'י להביא הורה שנכנס ויוצא מחייה.
אז יונגי קיווה שג'ימין שמח.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
פרק 28🤗
YOU ARE READING
Mistake//yoonmin( מתורגם)-הושלם
Romanceזאת הייתה טעות. טעות מטופשת, טיפשית! יונגי מכניס את ג'ימין להריון. כולל: boy×boy הריון גברי תורגם מ: __QueenJC__
