זה היה היום הראשון שלו בבית הספר. הפעם הראשונה שיונגי יהיה רחוק מסוג'י, הוא לא היה רחוק ממנה במשך יותר משעה-שעתיים וגם אז הם עדיין היו באותו בית, הידיעה שהוא יהיה רחוק ממנה כמה שעות היה מורט עצבים בעיניו. הוא לא יכול שלא לדאוג שיקרה משהו בזמן שהוא נעלם.
"יונגי, חזרת!"
"היי יונגי."
"נעים לראות אותך שוב יונגי." הוא חייך אליהם אך לא עצר לדבר איתם. הוא יכול היה לחוש את העיניים אליו כשפנה אל הארונית שלו. הוא פתח אותה והביט אל המראה שהונחה על הדלת. הוא לא יכול שלא להתמקד בסגול הכהה מתחת לשקיות העיניים.
"האם העיניים שלי מטעות אותי? האם אני מדמיין דברים?" חברו לקבוצה, טן, עמד מולו עם חיוך מטופש רחב על פניו.
"לא. לצערי אתה לא." יונגי נאנח כשהוא מפנה את גבו לזכר הנמוך יותר, ממלא את הארונית שלו בספרים.
"אוף זה לא כזה רע. עכשיו אתה זוכה לראות אותי." טן הביט בו בפלרטט, יואנגי לא יכול היה לפספס את הדרך בה הוא בהה בו מעלה ומטה.
"הוא אפילו לא חזר יום שלם ואתה כבר אונס אותו." הוסוק אמר שהתקרב לשניים. טן גלגל את עיניו במלמול עד כמה הוסוק לא היה כיף. יונגי חייך כשהביט בהם, הוא אכן התגעגע לבלות איתם.
"אז יון יש לך תמונה שלה? חשבתי שהיית מפרסם משהו" שאל טן. יונגי הנהן והוציא את הטלפון שלו לפתיחת אלבום המוקדש אך ורק לבתו. הוא כלל יותר מ 50 תמונות של ביתו בת השלושה שבועות. יונגי החליט לא לפרסם תמונות שלה ברשתות החברתיות שלו, כך שאף אחד חוץ מהחברים שלו והוסוק, ידעו איך היא נראית. הוא פשוט לא רצה שאנשים, כמו קריסטל, ידברו עליה כיוון שהוא ידע שהוא לא יתאפק מלהכות אותם
"אוי אלוהים, יון היא מושלמת. אני חייב לפגוש אותה." טן אמר. יונגי הנהן בהסכמה.
"כן אתה צריך לבוא" טן לא היסס לקבל את ההצעה.
יונגי סגר את ארוניתו מוכן ללכת לכיתה עם שני חבריו כשלפתע מישהו תפס את עיניו. ג'ימין דיבר עם חבריו, נראה מוזנח לגמרי יונגי הרגיש כאב בחזהו אך בחר להתעלם מכך. עיניהם נפגשו לרגע קצר. יונגי בהה בו בצורה ריקה לפני שהתחיל את דרכו לכיתה ועבר לידו כאילו היה זר.
הוא הרגיש את עיניו של הצעיר אליו אך הוא אפילו לא הביט בו.
כך יונגי תכנן להיות. הוא תכנן לא לדבר עם ג'ימין או אפילו להכיר בקיומו. איך שהדברים היו לפני שהם שכבו ביחד. זה מה שג'ימין רצה נכון?
-
יונגי ישב במרפסת. ראשו נשען על הכסא, הוא היה עייף, אבל מוחו דהר במהירות מכדי לאפשר לו לישון. עיניו היו מבריקות כשבהה בכוכבים הוא התבונן כיצד גווני הסגול והכחול התמזגו זה בזה.
זה היה יפהפה, עוצר נשימה, ובכל זאת הוא מעולם לא הבין את זה עד שג'ימין הגיע. הוא שנא שאפילו השמיים עלולים לגרום לכאבי לבו.
יונגי נאנח בראשו.
'למה אתה חושב עליו?' הוא שאל את עצמו. יואנגי ניסה נואשות לעולם לא לחשוב עליו אבל זו הייתה משימה בלתי אפשרית. בכל פעם שהוא בהה בבתו כל שהוא יכול היה לחשוב עליו זה הוא וזה רק גרם לו להרגיש טיפש במיוחד אחרי שראה אותו היום.
הוא מעולם לא היה צריך ליפול על הצעיר. הוא מעולם לא היה צריך להרשות לעצמו להרגיש משהו כלפי ג'ימין. יונגי היה צריך לדעת טוב יותר. הוא ידע מההתחלה שזה ייגמר רע. אבל עכשיו זה היה מאוחר מדי. כעת הרגיש ריק בחזהו. הוא חשב שברגע שסוג'י תהיה כאן הוא יהיה עסוק מדי בשביל לחשוב על הצעיר, אך מהר מאוד הוא למד שזה לא נכון לגמרי. ברגע שסוג'י ישנה הוא נשאר לבד עם מחשבותיו.
לכל האחרים יונגי היה בסדר. הוא התגבר על ג'ימין, אבל זה לא היה נכון. הילד היה במוחו הרבה יותר מכפי שרצה.
לפעמים יונגי לא יכול היה שלא לדמיין איך זה יהיה שהוא יהיה בסביבה. הם יהיו משפחה קטנה ומאושרת. בכל פעם שמחשבה כזו צצה יונגי היה מנסה לנער אותה ואומר לעצמו שהוא רוצה שג'ימין ישמח עם הבחירה שעשה. אבל האמת שזה היה ההפך. האמת הייתה שיונגי רצה שהילד יהיה אומלל כמוהו אם לא יותר. ההורה השני של בתו אפילו לא הכיר את חצי החרא שקרה מאז שנולדה סוג'י.
יונגי עמד מהמרפסת ברגע שהחל לשמוע יבבות רכות מגיעות מהתינוק.
הוא ניגש לעריסה של ביתו
"ולמה את ערה?" הוא לחש לה. הוא הרים אותה במהירות וגילה שהגורם לזה שהיא ערה הוא חיתול רטוב. הוא החזיר אותה למיטה מוכנה ללכת לישון.
הוא בדיוק סיים להתיישב במיטה כשהטלפון שלו התחיל לצלצל. "הלו?"
"אני בחוץ. אנא פתח את הדלת."
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
פרק 29🤗
YOU ARE READING
Mistake//yoonmin( מתורגם)-הושלם
Romanceזאת הייתה טעות. טעות מטופשת, טיפשית! יונגי מכניס את ג'ימין להריון. כולל: boy×boy הריון גברי תורגם מ: __QueenJC__
