* כעבור ארבעה חודשים *
ככל שהימים עברו סוג'י התחילה להיראות יותר ויותר כמו יונגי. היא הייתה הגרסה הנשית שלו. אמו של יונגי אהבה לשים זה לצד זה את תצלומי התינוקות של בנה ואת תמונות הנכדה שלהם, שם הדמיון היה מאוד מורגש. ג'ימין תמיד התלונן על כך שהוא היה רוצה שהיא תיראה יותר כמוהו רק כדי להיות מושתק כאשר יונגי יגיד לו שהילדים הבאים שלהם ייראו כמוהו.
"סוג'י לא." יונגי אמר וחטף את מפתחות הרכב מידיה. היא ניסתה לשים אותם בפיה. התינוקת ניסתה כל הזמן להכניס כל מיני חפצים לפיה. זה הפחיד את יונגי מכיוון שהוא לא רוצה שהתינוקת תחלה עם כל החיידקים שהיא ניסתה להכניס לפיה.
הילדה הקטנה בהתה בו כאילו יונגי בדיוק גזל ממנה את רכושה היקר ביותר. עיניה רחבות ודומעות, פינת שפתיה פונה כלפי מטה.
"אחי, זה לא כזה עניין גדול." הוא מלמל עומד לתפוס את טבעות הצעצוע של הילדה. סוג'י רק בהתה בהם אך לא הושיטה אליהם יד. היא הביטה סביב כשראתה את ג'ימין נכנס לחדר. אז היא החליטה לפרוץ בבכי.
"אוי אלוהים. מה קרה מלאך שלי?" הצעיר אמר וזרק את תרמיל הגב שלו על האדמה. ג'ימין התחיל את שנת הלימודים האחרונה שלו בתיכון ויונגי את שנת הלימודים הראשונה שלו בקולג'. במקור תיכנן יונגי ללמוד בקולג' בעיר אחרת, אך מכיוון שלג'ימין עדיין נותרה עוד שנה בתיכון הוא החליט שלא במקום זאת הוא עשה את לימודיו הכלליים במכללה קהילתית. לאחר שיסיים ג'ימין את לימודיו, הוא רצה לעבור לכל עיר שהם יחליטו שהם רוצים לגור בה.
יונגי לוקח שיעורי בוקר וערב ועבד במשרה חלקית ארבעה ימים בשבוע. ג'ימין היה דואג לסוג'י בימים שלא עבד ובימים שליונגי היה שיעורים בערב. כששניהם עבדו או היו בבית הספר אמו של יונגי, או ג'ין היו מטפלים בתינוקת.
הדברים אכן נעשו מלחיצים ולפעמים יונגי חשב לנשור כדי שיוכל להתמקד אך ורק בעבודה ובבתו, אך בכל פעם שהוא מעלה זאת משפחתו וג'ימין היו מנסים במהירות לשכנע אותו לעשות אחרת.
"היא פשוט כועסת שלא נתתי לה להכניס את המפתחות לפה." יונגי השיב כשהוא נשכב על המיטה. הוא עצם את עיניו מותש לחלוטין. היה לו משמרת לילה בלילה הקודם ואחריו שיעורי בוקר.
הוא פתח אותם שוב כשהרגיש זוג שפתיים על שלו. "היי." הוא שמע את ג'ימין לוחש. הוא זמזם והושיט יד קדימה אל לחיו של ג'ימין.
"אני אדאג לסוג'י אז תלך לישון." הצמד עדיין ניסה לשמור על דברים בקצב איטי, אך לאחר חודשיים של יציאה לדייטים הם הפכו את הדברים לרשמיים. הכל נשאר זהה. ג'ימין התגורר עם טאהיונג ואילו יונגי וסוג'י גרו עם הוריו של יונגי.
יונגי הניד בראשו.
"אני לא יכול לישון. יש לי חיבור שאני צריך להגיש בקרוב ואני אפילו לא באמצע הדרך." הצעיר קימט את מצחו. זה הדאיג את ג'ימין עד כמה יונגי היה חסר מנוחה לאחרונה. המבוגר
"אולי אני צריך לקחת אותה לסוף השבוע." יונגי שוב הניד את ראשו.
"לא, אני אהיה מוסח מדי בלחשוב עליה"
יונגי נמתח כשהוא התיישב. הוא תפס את אחד מאגרופיה הזעירים רק כדי שייחטף על ידי התינוק הזועם.
"אני כבר יכולה להגיד שהיא תהיה כאב בתחת כשהיא תהיה נערה"
ג'ימין התכווץ.
"אל תדבר על זה אפילו. אני רוצה שהיא תישאר כל כך קטנה לנצח" הוא אמר כשהוא מחבק אותה קרוב לגופו. יונגי אהב את מראה השניים. הוא רצה שזה יהיה שלו לנצח. הוא היה נחוש להפוך את זה לנצח.
הוא ידע שהדברים לא יהיו קלים. רחוק מזה. החיים היו מלאי עליות ומורדות, אך כל עוד היה לו את ג'ימין, בתו וכמה ילדים שיהיו להם בעתיד הוא ידע שהכל יהיה בסדר. הוא ידע שהם יריבו לפעמים והדברים יישארו מלחיצים במשך הרבה זמן אבל הוא היה מוכן להתמודד עם כל זה.
הוא טעה כשהיה בן שבע עשרה אבל הטעות הזו התבררה כדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לו אי פעם. הוא אהב את הבת שלו עם כל הסיב של חייו, והוא אהב את ג'ימין בכל ליבו.
יונגי לא יכול היה להיות מרוצה יותר מאיך שחייו התנהלו והיה נלהב לראות מה העתיד יביא לו ולמשפחתו הקטנה.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
פרק 42🤗
הסוף🥺🤧
אפילוג בקרוב🤗🤗
YOU ARE READING
Mistake//yoonmin( מתורגם)-הושלם
Romanceזאת הייתה טעות. טעות מטופשת, טיפשית! יונגי מכניס את ג'ימין להריון. כולל: boy×boy הריון גברי תורגם מ: __QueenJC__
