4

1.1K 90 2
                                    

שלוש ימים לאחר מכן
"אוף מה לא בסדר איתך?" טאהיונג מסתכל על חברו הטוב סורק אותו מלמעלה ללמטה.
"אתה נראה נורא"
"ואו תודה" ג'ימין חייך אליו בצניות.

הוא ידע שזה נכון. היום התחיל נורא, הוא התעורר עם דחף קיצוני להקיא.
לרוע המזל, הוא לא הספיק להגיע לשרותים ובסופו של דבר הקיא על רצפת חדר השינה שלו.
ברור שהוא היה צריך לנקות את זה, וזה השאיר לו מעט זמן להתכונן.
הוא נאלץ ללכת לבית ספר ללא איפור ועם שיער מבולגן.
ג'ימין תמיד מתאפר ומסדר את שערו.

"אתה חולה או משהו?" טאה הניח את ידו על מצחו של ג'ימין.
"אני בסדר" ג'ימין הזיז במהירות את ידו של טאהיונג.

הוא נבהל כאשר הוא הרגיש ידיים אוחזות בו מהמותן, לוחצות קצת על הבטן שלו לפני לפני שמרימות אותו באויר. הוא ישר ידע מי זה. הוא דחף את האדם במהירות מהפחד שהלחץ שהופעל על בטנו יזיק לתינוק.

"וואו ג'ימיני מה לא בסדר?" ג'ונקוק הסתכל עליו במבט שואל. ג'ימין אהב שג'ונקוק עושה זאת, זה היה מוזר עבורו לדחוף את ג'ונקוק ממנו.

"א-אתה רק הפחדת אותי"
"מצטער לא התכוונתי" הוא חייך לג'ימין לפני שפנה לטאהיונג.
"היי טאה" הוא חייך הלך לעברו ונתן לו חיבוק.

"חברים יש לי רכילות" טאה אמר, טאה אוהב לרכל. הוא פשוט נהנה לדעת כל מה שקורה.
הוא המשיך וסיפר לנו שמורה למתמטיקה פוטר לאחרונה מיכוון שלכאורה היה לו רומן עם תלמיד/ה

ג'ימין הסתכל מסביב, לא ממש במצב רוח לשמועות, עד מהרה תשומת ליבו הופנתה לילד בעל עיניים חתוליות וחיוך גומי. הוא צחק עם אחד חבריו לקבוצה. שמו היה טאן.
העניים שלהם נפגשו ג'ימין הסיט את מבטו במהירות מסמיק ממבוכה שנתפס בוהה.

"על מי הסתכלת?" טאה שאל מסתכל במהירות לכיוון שעליו ג'ימין הסתכל.
"הסתכלת על טאן?"
"מה? לא" הוא הכחיש במהירות.
"אז, הסתכלת על יונגי?"
"לא הסתכלתי עליו" הסומק שעלה על לחיו הסגיר אותו.

"אוי ג'ימין לא" קוקי עיקם את אפו, מנענע בראשו
"לא אכפת לא מכלום חוץ ממכדורסל אתה תבזבז אץ זמנך איתו, אני מציע לך פשוט להתרחק ממנו."

אם רק הצעירים היו יודעים מה קורה בין השתיים.
מאבק שהיו צריכים לעבור ביחד.
למרות שהם החליטו שהכי טוב למסור את התינוק לאימוץ, עדיין יש אתגרים שהם יצטרכו לעבור.
הם צריכים לספר להורים, להתמודד עם התגובות של אנשים והכי חשוב הם יצטרכו לחפש את ההורים המושלמים, מישהו שהם יבטחו בו שיטפל בשעועית הקטנה שלהם כמו שצריך.

הוא הסתכל שוב פעם על יונגי רק כדי לשים לב שהוא מסתכל עליו בחזרה, אבל עיניו לא התמקדו בפניו אלא בבטנו.

"אתה אף פעם לא יכול לדע. אולי אכפת לו יותר מרק מכדורסל"

יונגי נאבק הוא ידע שג'ימין החליט למסור את התינוק לאימוץ והוא ידע שהבחירה הזאת היא נכונה.
הם לא בשלים מספיק בשביל לגדל תינוק.
במיוחד מיכוון שהם לא הכירו כל כך אחד את השני.
לגדל ילד יהיה קשה במיוחד שהוא עדיין לומד.
למרות כל זה יונגי לא יכל שלא להרגיש שההחלטה הזאת לא נכונה.

הוא לא יודע איך הוא יחיה בידיעה שיש לו ילד, שהוא חא ידע עליו כלום.
מה אם הוא ירצה לפגוש אותו יום אחד?
הוא שגרוע מכך, מה אם התינוק ישנא אותם על כך שויתרו עליו?
אבל מה שיהיה הכי גרוע היה שהתינוק יגיע לבית לא טוב.

אבל זאת הייתה ההחלטה של ג'ימין והוא לא היה יכול לאלץ אותו לשמור את התינוק.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
פרק 4🤗

Mistake//yoonmin( מתורגם)-הושלםWhere stories live. Discover now