יונגי כעס. זה לא היה עניינו של איש. איש מלבדו ומג'ימין אז מדוע לעזאזל מישהו חשב שיש להם את הזכות לשפוט את ג'ימין שלו, הם לא היו במצבם. הם לא היו שילדו תינוק בעוד 4 חודשים הם לא יהיו אלה שיגדלו את בתם, ולכן לא הייתה להם זכות לומר דבר.
זה הדהים אותו את המתרחש במוחם של האידיוטים בבית ספרו.
"אז מה אתה הולך לעשות?" שאל חוסוק.
יונגי משך בכתפיו.
"אני לא יודע, זה לא שאני יכול לבעוט בכל אחד" הוא לא יכול להיכנס לקרבות השנה אם הוא רוצה לסיים את הלימודים.
"אין הרבה מה שאתה יכול לעשות. אתה יכול לספר להם אבל זה פחות או יותר זה."
יואנגי נאנח. הוא שנא את כל המצב הזה.
"הוא יהיה בסדר הוא רק צריך ללמוד איך לעמוד על שלו"
"מניח שאתה צודק." יואנגי מלמל, ולבו מתלבט ומדמיין שג'ימין חסר הגנה.
"חוץ מזה איך הולך איתו?"
"מממ האם מין יונגי התאהב במישהו?" הוסוק הרים את גבותיו
יונגי נעץ מבט מאיים בהוסוק אבל לחייו הסמוקות רק הוכיחו את טענתו של הוסוק
"שתוק" כמובן שהוא התאהב בג'ימין איך לא? היה משהו בג'ימין שהפך אותו למישהו שאי אפשר לעמוד בפניו. אולי זה היה המראה שלו. ג'ימין יכול להיות חמוד ומקסים בשנייה אחת ובשנייה הבאה הוא יכול להיראות כל כך סקסי. לעזאזל, רק חיוך אחד ממנו יכל להטריף את יונגי. יונגי יכל להישבע שיש לו התקף לב בכל פעם שהוא רואה את ג'ימין נושך את השפה שלו.
אבל לא זה היה רק מראהו. אישיותו של ג'ימין היא שגרמה ליונגי לרצות פשוט לתפוס את פניו ולנשק אותו. הילד היה אנושי כל כך חביב ומקסים ביותר שליונגי היה אי פעם העונג להיפגש. הוא היה מטופש ומצחיק. הוא היה ביישן ותמים. ליונגי לא היה אכפת אפילו משינויים במצב הרוח, כיוון שראה את ג'ימין כל מצב שלו פשוט גרם לליבו להתמוסס.
"רק תיזהר."
"אתה לא סומך עליו?"
הצעיר מבין השניים הניד את ראשו. יואנגי נתן לו מבט מפוקפק. "למה?"
חוסוק נאנח . הוא נשאר שקט לשנייה ומביט בעיניו של יונגי.
"אני לא רוצה שזה יישמע קשה. אני לא מנסה להיות מרושע כשאני אומר את זה."
"רק תגיד את זה. מה רע בג'ימין?"
"שום דבר, אבל בוא לא נשכח שברגע שהוא יולד הוא עוזב אני פשוט... לא רוצה שתיפגע כשהוא יעזוב"
יונגי ידע שזה נכון, אך הוא ייחל שלא. הוא רצה שג'ימין ישאר לגדל את ילדתם. הוא ייחל שיוכל לבקש ממנו שיהיו משפחה קטנה. שבתו תגדל להכיר אותו. אבל המציאות הקשה הייתה שג'ימין לא רצה שום דבר מזה. יונגי לא היה יכול להכריח אותו גם לרצות בזה ולכן הוא רק היה צריך להתמודד עם זה. הוא פשוט יתעלם מרגשותיו וברגע שייולד התינוק הוא יהיה עסוק מכדי לחשוב אפילו על ג'ימין.
יואנגי השפיל את מבטו באכזבה. "אני מצטער." הוא שמע את חוסוק לוחש.
"לא אתה צודק." הוסוק חייך אליו בעצב
"יאללה תתעודד, בו אנלך לקנות דברים לתינוקת.
יונגי רק הנהן כשקם משולחנו לזרוק את האשפה, הוא היה צריך להיפטר מהרגשות האלה.
-
זה היה בסביבות שתיים לפנות בוקר, כאשר יונגי התעורר לתנועות לידו. חדרו היה חשוך לגמרי. כמות האור הקטנה ביותר נבעה מסדק שבין הווילונות.
"אתה בסדר?" יונגי מלמל מנומנם. הוא הרגיש שהוא אפילו לא יכול לפקוח את עיניו מכמה שהוא עייף.
ג'ימין הניד בראשו
"הגב שלי הורג אותי" הוא לחש, הוא יבב כשלא הצליח תנוחה שגרמה לו להרגיש טוב יותר.
יונגי התיישב והדליק את האור ליד מיטתו, עיניו היו עצומות למחצה כשהוא שאל בדיוק איפה הצעיר חש כאב.
"בגב התחתון שלי" אפילו לא שניה אחר כך הוא הרגיש את אצבעותיו של יונגי מעסות את גבו.
"אתה לא צריך."
יונגי המשיך להתעלם ממנו, הוא לא עצר עד ששמע את הנחירות הקטנות של ג'ימין.
יונגי ישב שם שנייה ובהה בג'ימין, הוא בהה באופן שבו שיערו נפל על מצחו, באופן שבו גבותיו של ג'ימין זזו וגרמו ליונגי לתהות אם הוא חולם על משהו, הוא השתוקק לנשק את ג'ימין
יואנגי הרגיש את קצב הלב שלו עולה.
"מה אתה עושה לי ג'ימין.
——————————————————————————————————————
פרק 18🤗
YOU ARE READING
Mistake//yoonmin( מתורגם)-הושלם
Romanceזאת הייתה טעות. טעות מטופשת, טיפשית! יונגי מכניס את ג'ימין להריון. כולל: boy×boy הריון גברי תורגם מ: __QueenJC__
