יואנגי ישקר אם היה אומר שהוא לא כועס על ג'ימין. מדוע לעזאזל ג'ימין יחזור לאנשים שהשליכו אותו כשהוא זקוק להם ביותר? אבל הוא לא אמר כלום. הוא לא ראה טעם. ג'ימין לא ישנה את דעתו ולא משנה מה אמר. מאז הלילה שגילה הוא לא התנהג לג'ימין יפה, הןא היה כועס מידי.
"מה אתה עושה?" שאל ג'ימין את המבוגר.
"הדברים של התינוק אם מגיעים לכאן היום אז אני צריך לפנות לזה מקום." הוא מלמל והניח.
הוא חש שגל עצב מכה בו כשהגיע לפסנתר שלו. הוא זכר שהבטיח לג'ימין שילמד אותו איך לנגנן והוא מעולם לא עשה זאת.
"מה אתה הולך לעשות עם זה? אתה מתכוון להקים את זה במקום אחר. יונגי פשוט משך בכתפיו.
"אני עדיין לא יודע. אני לא חושב שאפילו יהיה לי זמן להשתמש בזה.״
״אבל אתה אוהב את הדברים האלה. אתה לא יכול פשוט לוותר על זה" המבוגר פנה להביט בילד בכבדות. "אני אוהב את הבת שלי יותר"
הוא עצר לפני שאמר
"אני לא מוותר על זה פשוט לא יהיה לי זמן, כשהיא תוולד, לפחות לא למשך כמה חודשים"
"אה" זה כל מה שג'ימין יכול היה לומר
"אה" יואנגי לעג
"תן לי לעזור לך." ג'ימין ניגש אליו. בנקודה זו בהריון הוא נראה שהוא קרוב להתפוצצות.
מכיוון שהוא היה קרוב כל כך לתאריך היעד שלו הוא אפילו לא הלך יותר לבית הספר מאחר ולמרות הכל הם ידעו שהיא יכולה להגיע היום או בכל רגע נתון שהיא רוצה.
"לא, פשוט לך לשבת." יואנגי אמר אפילו לא מסתכל עליו.
"לא, רק תן לי לעזור." ג'ימין ניסה להגיע למקלדת שעל השולחן. לפני שהספיק אפילו לאחוז בזה יונגי חטף את זה מהישג ידו.
"אמרתי לך שב."
"אני רק מנסה לעזור." ג'ימין קימם את גבותיו.
"ובכן אני לא זקוק לעזרתך כרגע." הוא מלמל והניח את המקלדת לפח.
"למה אתה- או!" ג'ימין צעק, ידו עפה להחזיק את צדו. יואנגי היה מיד לצידו.
"מה לא בסדר?" יונגי מניח את ידיו על הקטנים של ג'ימין. ג'ימין הרחיק אותו
"עכשיו אתה רוצה להיות נחמד? או!" הוא ייבב שוב. "ג'ימין שתוק ופשוט תן לי לעזור לך." הוא ניסה להניח יד על הגב של הצעיר
"אני בסדר. אני רק צריך לשבת." יואנגי שלף את כיסא השולחן שלו כדי לתת לג'ימין לשבת.
הילד לא היסס לעשות זאת,
"האם אתה בסדר?" ג'ימין הנהן,
"כן אני חושב שיש לי צירים מדומים" הוא נשם עמוק וחיכה שהצירים יסתיימו.
"אתה צריך משהו? מים? אוכל?"
"מים" הוא לחש בעיניים עצומות. יונגי לא ענה אבל
ג'ימין ידע שהוא הלך ברגע ששמע אתצעדיו.
כשיונגי חזר עם כוס מים קרים כקרח ג'ימין שכב עכשיו במיטה עם כרית מתחת לבטן ובין רגליו.
"מרגיש טוב יותר?" יואנגי ביקש נתן את הכוס לג'ימין. ג'ימין הנהן ולגם לגימות קטנות בכל פעם. יונגי משך עליו שמיכה. הוא דחף את אצבעותיו דרך שערו של ג'ימין, שם לב עד כמה הוא רך באמת.
"למה אתה כועס עליי?" ג'ימין לחש נכנס עמוק יותר לתוך השמיכה.
"אני לא כועס." הוא שיקר.
"אני פשוט לחוץ" ג'ימין נאנח בעדינות באחיזת ידו של יונגי, זו שלא הועברה בשיערו.
"אני יודע שאתה משקר אבל אני לא אדחוף אותך לנהל את השיחה הזו." הוא שיחק עם הטבעות של יונגי. "סתם," הוא נאנח
"בואו לא נתווכח בבקשה. אני לא רוצה שיהיו לי זיכרונות שרבנו" יונגי נותר שקט.
ג'ימין בהה בו בעיניים גדולות של כלבלב.
"אתה מרגיש באותה דרך?" שאל יונגי. הוא שמע את פעמון הדלת מצלצל מלמטה. ג'ימין הסיט את מבטו
"יונגי הרהיטים כאן!" אמא שלו צעקה
"ג'ימין-"
"אתה בטח צריך ללכת" יונגי הנהן בראשו.
החליק את ידיו באיטיות מג'ימין.
"כן"
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
פרק 21🤗
YOU ARE READING
Mistake//yoonmin( מתורגם)-הושלם
Romanceזאת הייתה טעות. טעות מטופשת, טיפשית! יונגי מכניס את ג'ימין להריון. כולל: boy×boy הריון גברי תורגם מ: __QueenJC__
