יונגי לא ידע מה לעשות
הוא רצה לומר לג'ימין שקריסטל יודעת, הוא ידע שהיא תספר לכולם בבית ספר, הוא קיווה שהיא תשמור את זה לעצמה, אבל הוא ידע שהסיכוי קלוש
לי קריסטל הייתה הבן אדם האחרון שיונגי היה רוצה שיגלה על ביתו, היא הייתה פופולרית וקפטן צוות המועדדות, כולם הכירו אותה ואהבו או שנאו אותה.
היא במקרה גם הרכלנית הכי גדולה בבית ספר אם קריסטל הייתה יודעת משהו, רוב הסיכויים שכולם ידעו תוך שעה. היה לך סיכוי טוב יותר לזכות בלוטו מאשר שקריסטל תשמור על סודך.
ג'ימין היה צריך לדעת שרוב האנשים ידעו עד מחר בבוקר, אבל יונגי לא יכל להביא את עצמו לספר לו. היום היה יום שהם אמורים להיות מאושרים בו. זה היה יום ההולדת של ג'ימין, הם הרגע גילו שיש להם ילדה. יונגי היה אמור להיות שמח ולא להתמודד עם הלחץ שכל הבית ספר כבר ידע עד מחר.
הוא ידע שאנשים בבית ספר שלו אכזריים הוא ראה את זה כשהוסוק חברו הטוב עבר את זה. הוא זוכר את הוסוק כל הזמן עצבני ולחוץ מה עליו לעשות עם סו מיני. אנשים תקפו אותה כל הזמן והוסוק הרגיש חסר אונים, הוא רצה לעזור לה אבל היה אכפת לו יותר מהמונטין שלו.
יונגי שנא להודות בכך אך הוא גם דאג למוניטין שלו. הוא לא ידע אם יצליח לזרוק הכל. הוא עבד כל כך קשה להשיג את זה בארבע השנים האחרונות.
"אתה בסדר?" ג'ימין הביט ביונגי בסקרנות. הוא יכל לדעת שהמבוגר היה מודאג, הוא היה לאורך כל ארוחת הערב.
יונגי הסתכל עליו
"כן אני בסדר. אני רק חושב" הוא מלמל. הם היו שוב במרפסת שמי הלילה מעליהם.
ההבדל היחיד היום היה שהקישוטים הקטנים שיונגי הקים עם ג'ין לג'ימין, זה לא היה הרבה רק כמה בלונים שאמרו יום הולדת שמח ועוגה.
אף על פי כן ג'ימין הזיל כמה דמעות כשראה את זה.
"לא היית צריך לעשות את זה" ג'ימין אמר בריחוף, יונגי רק חייך אליו.
-
"חושב על מה?" ג'ימין דחף
יונגי נאנח תוך כדי דיון פנימי אם עליו לומר לג'ימין או לא. הוא יגע בכל מקרה, אבל לפחות יהיו לו עוד כמה שעות ללא מתח "אל תדאג זה כלום"
ג'ימין קימט את גבותיו
"אתה מתחרט על זה שרצית לשמור את התינוק?" הוא לחש
זה היה הדבר הגיוני בעיניו בגלל שיונגי התנהג ככה מאז שהם עזבו את בית החולים
"לא ברור שלא" יונגי ענה במהירות כשהוא מסתובב ומסתכל על פניו של ג'ימין
"אני לא מתחרט, אני עדיין מאוד רוצה אותה"
"אז מה זה היית חסר מנוחה כל היום, תגיד לי מה מפריע לך"
יונגי עצם את עיניו לרגע לפני שפתח אותן וראה עד כמה ג'ימין מודאג
"בסדר" הוא היסס לפני שגמגם
"קריסטל ראתה אותנו במרפאה"
ג'ימין נרתע פיזית. הוא הכיר את קריסטל. היא הייתה כלבה לכל מי שלא עומד בסטנדרטים שלה . היא ראתה אנשים כמו ג'ימין כחלאות עלי אדמות.
"אומייגד, לא" הוא עצם את עיניו חזק
"זה לא יכול לקרות" נשימתו האיצה
"הי,הי תישאר רגוע בסדר? זה יהיה בסדר" יונגי ניסה להריגע אותו
ג'ימין הניד בראשו
"אתה אומר את זה כי אנשים לא יתקפו אותך"
"אף אחד לא יתקוף אותך" יומגי הרגיע אותו הוא הושיט את ידו לתפוס את ידיו של ג'ימין
"אתה יודע שזה שקר" הוא כיסה את פניו בידיו הוא מלמך מילים שיונגי לא יכל לשמוע.
יונגי לא יכל לעשות דבר מלבד לצפות. לא משנה מה הוא אמר הוא לא יכול לשכנע אותו שהכל יהיה בסדר
"מיני" הוא לחש
"אני מבטיח שתיהיה בסדר, אני אדאג שאתה בסדר"
הוא משך את ידיו של ג'ימין מפניו, הוא בהה במצוקה שבעיניו של ג'ימין. המוניטין שלו לא חשובים כאשר זה מדובר בג'ימין ובבתו.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
פרק 16🤗
YOU ARE READING
Mistake//yoonmin( מתורגם)-הושלם
Romanceזאת הייתה טעות. טעות מטופשת, טיפשית! יונגי מכניס את ג'ימין להריון. כולל: boy×boy הריון גברי תורגם מ: __QueenJC__
