32

722 69 18
                                    

יונגי הניח את סוג'י על בטנה על מזרן משחק.  היא התבכיינה בכלל לא מחבבת את העמדה, היא שנאה את זמן הבטן.  אביה לא עשה שום תנועה כדי לעזור לה לחזור לגבה, מה שרק תיסכל אותה וגרם לה לבכות.  יונגי רק נאנח כשהוא מעביר את קצות אצבעותיו על שערה של הילדה הקטנה ומעניק לה קצת נחמה. 

"את בסדר."  הוא לחש לעברה, קולו גבוה מעט מהרגיל. 
"נותרה לך רק דקה. את יכולה לעשות את זה."  הוא המשיך לדבר אליה ברכות.  התינוקת המשיכה להתעסק עד שלבסוף הטיימר פסק ויוגנגי הרים אותה. 
"יש!"  הוא עודד והקפיץ אותה בעדינות. 
"עשית את זה!"  הוא נישק את מצחה שוב ושוב. 
"ילדה טובה! עשית כל כך טוב."  הוא שיבח אותה נותן לה הפעם נשיקות נוספות על כף ידה.  הילדה הקטנה משכה אותו מיד כשהיא אוחזת באצבעו. 

"אוי וואו. קיבלת אחיזה חזקה."  הוא ממלמל כשעמד מהקרקע.  הילדה הקטנה נעצה בו מבט עם גבות מקומטות ולשונה נובעת בין שפתיה.  יונגי לא יכול היה שלא להסתכל עליה במבט של הערצה מירבית.  היא בהחלט גנבה לו את הלב.  הוא נאנח והניח אותה על חזהו. 

"אני אוהב אותך נסיכה."  הוא לחש מנשק את ראש ראשה. 
"כל מה שאני עושה הוא להגן עלינו. הדבר האחרון שהייתי רוצה לעשות אי פעם הוא לפגוע בך. את העולם שלי."  נשמעה דפיקה רכה בדלת שהפריעה לרגע הקטן שלו.  הוא הרים את מבטו לראות את טן מחייך אליו.  הוא החזיר את החיוך כשצפה בזכר התאילנדי מתקרב אליו עד שישב לידו.  שערו היה רטוב מהמקלחת שלקח.  יונגי התכוונן לסוג'י כך שהיא הניחה על זרועותיו וראשה בכף ידיו.

בוקר טוב."  טן אמר לפני שהפנה את תשומת ליבו לנערה שבזרועותיו של יונגי. 
"ושלום מקסימה."  הוא הלך בקול ותפס באחת מאגרופיו של התינוק מנופף בו בעדינות.  סוג'י פשוט בהה בו בגבות מקומטות. 
"היא נראית כאילו היא שופטת אותי."  טן צחקק והביט באב.  יונגי רק צחק. 

"את לא שופטת נכון?"  הוא אמר לתינוקת שרק בהה במבטו שאינו משתנה. 
"היא כל כך חמודה."  טן אמר
"כנראה בגלל שהיא כמוך בקטן."  הוא מיהר להוסיף.  יונגי הרגיש את פניו מתחממות, הוא הביט במהירות למטה לעבר סוג'י כדי להסתיר זאת. 

"תודה."  הוא מלמל.  הוא הרגיש את עיניו של טן שעדיין נועצות בו מבט שהופך את פניו מתחממות יותר מכפי שכבר היו. 
"תפסיק לבהות בי." 
"סליחה, פשוט לימדו אותי תמיד להעריך אמנות."  הלסת של יונגי נשמטה כשהוא מביט אל הצעיר. 
"וואו." זה כל מה שהוא יכול היה להביע במצבו הבולט.  טן צחק מעט דוחק את יונגי בכתפו. 

ההבעה של טן הפכה פתאום רצינית. 
"אז אם לא אכפת לך שאשאל מה קרה אמש בינך לבין-" יונגי מיהר לנתק אותו. 
"אכפת לי."  זה יצא קשה מכפי שהתכוון וגרם לו להתנצל במהירות. 
"סליחה שזה פשוט לא מצב שאני רוצה לחלוק."  טן הניף את ידו כאילו זה לא עניין גדול. 
"לא זה בסדר אני בכל מקרה לא צריך להיות חטטני." הוא עמד ממקומו והעביר את אצבעותיו בשערו הרטוב "בכל זאת אני אמור לצאת לדרך אמא שלי כנראה חוששת"

"אני ילווה אותך. פשוט תן לי שנייה."  יונגי אמר כי הוא מתכוון להכניס את ביתו לעריסתה.לפני שתפס את המוניטור לתינוק

"תודה שנתת לי להישאר כאן אתמול בלילה ופשוט להיות שם בשבילי."  הצעיר אמר שהם היו לפני הדלת. 
"אתה יודע שאתה תמיד יכול לסמוך עליי."  הוא דיבר מעט ברכות והביט מטה אל טן.  טן נשך את שפתו כשהוא מביט מטה. 
"אממ," מלמל והביט אליו בחזרה.  הוא עצר רגע לפני שנשען ונטע נשיקה בלחיו של יונגי. 
"נתראה"  הוא לחש לפני שהסתלק ויצא מהדלת. 

יונגי הרגיש את החום עולה בפניו כשיצא אל המרפסת.  הוא צפה בטן שנכנס למכוניתו נותנת לו ניפנוף אחרון. 

יונגי לא יכול היה שלא לתת לחיוך להופיע על פניו.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
פרק 32🤗

Mistake//yoonmin( מתורגם)-הושלםWhere stories live. Discover now