שכבתי בספה שבסלון ובהיתי בתקרה, לא מתרכז כלל בטלוויזיה שהמשיכה להריץ את משדר החדשות ותוהה לעצמי איך שוב המצב הפך להיות מסובך כל כך. הרצתי בראשי את אירועי אמש ולא יכולתי שלא לחשוב על כך שלגמרי יצאתי אידיוט, מה לעזעזל חשבתי לעצמי?! שאנשק אותו והכל יהיה בסדר?! זה היה ברור שזה מה שיקרה אך היה דבר אחד שלא הצלחתי להבין, מדוע הוא אמר שאסור לו לנשק בן? הוא היה נראה כל כך מבוהל שעשיתי את זה וזה גרם לי להרגיש את ליבי מתכווץ. לא ציפיתי שיגיב שצורה טובה לכך אך בהחלט לא ציפיתי שינעל את עצמו בחדר למשך יום שלם ולא יתקשר עם העולם שבחוץ, לא ציפיתי שיבכה ויברח ממני. רציתי להיכנס לחדרו במהלך כל היום, רוצה לסדר את הדברים אך עצרתי את עצמי, אני חושב שהוא זקוק למעט זמן לעצמו.
נשמתי עמוק והעברתי את ידי בפניי, חושב על כך שוב ומבין שלא משנה עד כמה אנסה להכחיש זאת, בתוך תוכי ידעתי שלא נישקתי אותו רק כדי לעצור את נשימתו ולהפסיק את התקף החדרה שחווה, בתוך תוכי ידעתי שאולי רק רציתי לנשק אותו. יכולתי לעצור את התקף החדרה בכך שהייתי סותם את דרכי נשימתו עם כף ידי או שהייתי מרגיע את עצמי ועוזר לו לנשום עד שירגע בעצמו אך בכל זאת בחרתי לנשק אותו ואם כל זה שבהחלט הייתה קיימת בי האכזבה על כך שברח ממני, לא התחרטתי על מה שעשיתי, אפילו לא לשנייה. להרגיש את השפתיים הרכות שלו אחרי כל כך הרבה זמן היה.... לעזעזל, זה היה פאקינג מדהים!
דפיקות על הדלת קטעו את מחשבותיי וגרמו לי לכווץ את גבותיי בבלבול, מי זה יכול להיות? שניסיתי לחשוב על אנשים שיכולים לבוא לכאן בשעה מאוחרת כזו לא הצלחתי לחשוב אפילו לא על אדם אחד, לואי בחדרו מאז אתמול בערב וטרביס הודיע שהוא לא מתכוון לחזור לישון בבית היום אז מי זה לעזעזל?! קמתי מהספה והתקדמתי אל הדלת, פותח אותה ומיד מרגיש איך כל הזעם הקיים בגופי מתגבש לו ומוכן להתפרץ על האדם שעומד למולי
״איפה לואי?״ הוא שאל, לא מחכה לאישור שלי ונכנס אל תוך הבית, סורק אותו במבטו ולא נראה מופתע למראה עיניו. הוא לבטח חושב שאני עשיר מתנשא אך זה לא מעניין אותי, ממש לא מעניינת אותי הדעה שלו ואלו החיים שלי והבית שלי, אני אעשה מה שבפאקינג ראש שלי!
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי, מנסה שלא להתפרץ עליו כיוון שבאמת ואינו עשה לי דבר, אני רק שונא את המחשבה שהוא קרוב ללואי יותר ממני, את המחשבה שיש לו סיכוי להיות מה שאני הייתי בשביל לואי פעם
״אני נייתן, אתה לא זוכר?״ שאל ״באתי ללואי״ גיחכתי מכך שהוא שאני באמת אתן לו להתקרב ללואי לפני שאספיק לדבר איתו, הוא הולך מכאן, עכשיו
״אני יודע מי אתה״ אמרתי בזלזול וסקרתי את גופו, לא מבין אפילו לשנייה מה לואי יכול למצוא בו. חוץ מזה שהוא נראה כמו הדוד המת שלי הוא גם מתנשא, הוא יודע שידעתי מי הוא, הרי יצא לנו להיפגש כמה פעמים בבית החולים לפני זמן מה ואני די בטוח שהוא יודע שאני לא מחבב אותו במיוחד לאחר איך שדיברתי אליו שם
YOU ARE READING
SHIT, maybe I missed you // 2
Fanfiction𝕊ℍ𝕀𝕋,𝕞𝕒𝕪𝕓𝕖 𝕀 𝕞𝕚𝕤𝕤𝕖𝕕 𝕒𝕘𝕒𝕚𝕟? °°°°°° -עונה שנייה! -מכיל תכנים מיניים הקריאה על אחריותכם! °°°°°° ״קשה להתחיל, קשה לסיים ובלתי אפשרי לשכוח״ °°°°°°° מקום ראשון בקטגוריות: fanfiction zaynmalik niallhoran louisandharry onedirection liam...
