~נק׳ מבט לואי~
הסתכלתי אל מחוץ לחלון, מביט בטיפות הגשם שיורדות מן השמים המעונננים שכבר החלו להחשיך לפני זמן מה. סובבתי את מבטי אל הארי, רואה שעיניו מרוכזות בכביש וניתן לראות שבראשו רצות אין סוף מחשבות. לא אשקר, בהחלט כעסתי עליו על כך שבא לקחת אותי. אני אדם בוגר לעזעזל! אם אני מחליט שאני צריך מעט שקט למשך כמה ימים הוא צריך לקבל את זה, לא להחליט שזה לא מתאים לו ולעשות מה שבראש שלו
״אתה בוהה״ קולו הצרוד קטע את מחשבותיי, מחייך חצי חיוך וגורם לסומק להתפשט על לחיי על כך שגילה את הבהייה הקטנה שלי
״מצטער״ אמרתי, מסובב את מבטי חזרה אל החלון ומסרב ליצור כל קשר עין איתו כדי שלא יבחין במבוכה שלי. יכולתי לשמוע את הגיחוך הקטן שנפלט מפיו, כנראה מבין את הסיבה שסובבתי את פניי אך לא אומר דבר נוסף, שומר על השקט בתוך המכונית וגורם לי להודות לו על כך בליבי. הסתכלתי עליו שוב, מתעלם מכך שהוא שם לב לבהייה בו פעם נוספת ובוחן את פניו. עיניי עברו מקו הלסת המושלם שלו עד לעיניו הירוקות, שיערו החום והמתולתל שעושה לי חשק לדחוף את ידי אליו ולשחק בו במשך שעות בזמן שראשו מונך על ברכי ועיניו עצומות, רגועות למגעי. רציתי ללטף את פניו ולהניח עליהן נשיקות רכות, לנשק כל נקודה בהן ולבסוף את שפתיו.
המוח שלי לא הפסיק להריץ שוב ושוב את אותו הרגע בו נישק אותי, את אותו הרגע בו שפתיו הרכות פגשו את שלי, גורמות לי לשכוח לכמה שניות מכמה שזה אסור. גורמות לי לשכוח את כך שאבא שלי מתנגד לזה, גורמות לצמרמורת לעבור בכל גופי ולשפתיי להגיב אליו בתוך שניות. איני יכול לתאר את כמות הפעמים בהן דמיינתי את הנשיקה הזאת במהלך השנים, את השנייה בה אנשק את מי שהיה האדם החשוב ביותר בחיי שוב אך תמיד זה היה כל כך רחוק מהמציאות, תמיד זה נראה דבר לא אפשרי. חשבתי שלא אראה אותו לעולם יותר והנה, הוא יושב פה לידי, מסיע אותי הביתה, לבית שלנו שברחתי ממנו כמו אידיוט לאחר שעזר לי לנשום שוב כמו בן אדם.
פתאום הבנתי את זה, אני כועס על עצמי, אני כועס על עצמי שבמקום להתמודד ברחתי כמו פחדן. חשבתי שאם אתעלם מכך זה יעבור, חשבתי שאם לא אראה אותו זה ישכיח את כל מה שעבר באותה נשיקה אבל טעיתי, כמה שטעיתי... ברגע שראיתי אותו עומד בפתח הדלת של חדר המלון שלי רציתי לבכות ולחבק אותו כי באיזשהו מקום דווקא רציתי לראות אותו. הרגשתי את ליבי מתכווץ, עברו רק ארבעה ימים וכל כך התגעגעתי אליו שזה כואב. התגעגעתי ללראות אותו, רק לכך שהוא יושב מולי במשרד ואני יכול להביט בו בכל פעם שארצה. התגעגעתי לחיוכים שלו ולקול שלו, התגעגעתי לכל חלק בו
״לואי אני...״ הוא אמר לפתע, נעצר ונאנח לפני שמעביר יד אחת בשיערו הארוך, מסדר אותו בחזרה במקומו ושולח לי מבט מהיר לפני שמחזיר אותו אל הכביש ״אני יודע שאתה כועס ע-
YOU ARE READING
SHIT, maybe I missed you // 2
Hayran Kurgu𝕊ℍ𝕀𝕋,𝕞𝕒𝕪𝕓𝕖 𝕀 𝕞𝕚𝕤𝕤𝕖𝕕 𝕒𝕘𝕒𝕚𝕟? °°°°°° -עונה שנייה! -מכיל תכנים מיניים הקריאה על אחריותכם! °°°°°° ״קשה להתחיל, קשה לסיים ובלתי אפשרי לשכוח״ °°°°°°° מקום ראשון בקטגוריות: fanfiction zaynmalik niallhoran louisandharry onedirection liam...
