SHIT, maybe I missed you // 2

פרק 52

שאבתי את המשקה המרענן מהקשית הצרה והבטתי סביבי, תוהה לעצמי עוד כמה זמן אצטרך לחכות לבלונדיני האהוב עליי שמאחר כבר בעשרים דקות.
רעש התנגשות חזק נשמע ומיד מגש אשר החזיק אחד המלצרים נפל על הרצפה, איתו נופלים גם הדברים שהיו מונחים בו ומתרסקים. לא לקחו לי יותר משתי שניות לזהות כי האדם אשר התנגש במלצר המסכן שלבטח הולך לקבל נזיפה בסוף במשמרת, היה בעצם נייל, שסוף סוף החליט להופיע.

״מצטער על האיחור אחי, מיה יכולה להיות מציקה״ הוא אמר לאחר שהתנצל בפני המלצר והתיישב מולי, מסתכל עליי ומחייך כמו דביל.

״אתה אידיוט״ אמרתי, לא יודע למה לגמרי אני מתכוון במילותיי אך מרגיש את הצורך שידע מה אני חושב על כל המופע שהרים כאן הרגע.

״אני יודע, אני מתמודד עם זה בכל יום״ הוא אמר, מיד מתחיל לצחוק וסוחף אותי ביחד עם צחוקו המתגלגל.

״מה איתך?״ שאלתי מיד, לא מחכה שנייה נוספת ורוצה להתעדכן בכל מה שקורה עם האדם שעזר לי בכל שנותי לא משנה מה.

״אתה יודע, אותו שיט ישן רק יום שונה...״ הוא אמר, מושך בכתפיו כאילו ודבר ממה שאמר אינו חשוב ״נעלמת לי בזמן האחרון...״ הוא הוסיף פתאום, גורם לי להרים את מבטי וכמעט להיחנק מהמשקה שלי.

״אני יודע...״ מלמלתי, מגרד את עורפי ומרגיש אשם על כך. הרגשתי את הריחוק שנוצר בין שנינו בזמן האחרון ולכן קבעתי להיפגש איתו, הקשר שלנו חשוב לי וידעתי שאם אני לא אתקשר הוא לא יעז לעשות זאת.

״אני יודע שאתה אוהב את לואי אבל... אחי, אתה לגמרי נעלמת, לא מתקשר, לא שולח הודעות, התחלתי לחשוב שאתה לא מעוניין לדבר איתי יותר, אתה כל היום רק בסביבתו״ ידעתי שהחיוך שעל פניו כרגע הוא מזוייף, יכולתי לראות את האכזבה משתקפת בעיניו וזה גרם לי לרצות לצרוח. ידעתי שכל מה שאמר עכשיו עבר בראשו ושהוא שקל את כך ברצינות, נייל באמת מסוגל לחשוב שאיני רוצה בקשר איתו יותר ולכן אני מתרחק

״מצטער שנעלמתי, היו הרבה דברים בתקופה האחרונה, מבטיח שהכל חוזר להיות כמו שהיה״ ידעתי שלא הכל יחזור להיות כמו שהיה, יש לי את לואי עכשיו ואם כמה שאני אוהב אותו, הוא יכול להתנהג לפעמים כמו מפלצת שרק דורשת תשומת לב, הוא יכול לדרוש מכך יותר מדי לפעמים וזה אכן גורם לי לפעמים לנתק מוערך יותר מדי עם אנשים.

״אז מה איתך? לא עדכנת אותי כבר הרבה זמן״ הוא אמר, לוגם מהקפה שהזמנתי לו מוקדם יותר כאשר הגעתי לכאן, יודע כבר מראש מה ירצה להזמין כאשר יופיע

״אני חושב להציע ללואי נישואים״ פלטתי מבלי לחשוב על כך לפניי, מוצא את עצמי מופתע ממה שיצא מפי כיוון שאיני תכננתי לספר על כך לאיש, תכננתי להשאיר את הרעיון בתור מחשבה טיפשית שעברה במוחי

״אתה מה?!״ נייל שאל, כמעט צועק ולא מסתיר את ההלם שחש ומשתקף בבירור על פניו כרגע. משכתי בכתפיי ולגמתי שוב מהמשקה הקר שהקפיא את גורני והעביר במעט את גליי החום שחלו לעבור בכל גופו ״אתה בטוח בזה? זה לא החלטה פשוט״ נייל אמר, נראה שמנסה למתן את תגובתו כדי לא לגרום לי להרגיש רע