SHIT, maybe I missed you // 2

פרק 6

~נק' מבט הארי~

עמדנו מול הבניין הגדול, מפלסים את דרכינו דרך כל האנשים שמיהרו להגיע לשיעור שלהם לפניי שיתחיל. בחנתי את המקום, מסתכל מסביבי ומבין לאט לאט על מה כל הדיבור כאשר אומרים שאוקספורד הוא קולג' ברמה גבוהה כל כך, ניתן להבין כי מי שמנהל את המקום לא משחק משחקים רק על ידי מבט פשוט על המקום. כל דבר מסודר בצורה שנראית כאילו השקיעו המון מחשבה מאחוריה, אני ממשיך לבחון את המקום ומוצא את עצמי מגחך מהמאמץ הכושל שנעשה כדי להפוך את הקירות האפורים והמשעממים למעט יותר שוקקיי חיים על ידי תליית תמונות של מנהיגים מכל תקופה שקיימת אך בפועל רק זה גרם לקירות להיראות אפילו יותר משעממים וחסרי חיים.

המשכתי לעקוב אחריי אמילי וסופיה שהמשיכו לדבר בניהן, לא טורח אפילו לשנייה לעשות כאילו אני מתעניין בשיחה שלהן. בכנות כל מה שרציתי היה לחזור בחזרה למשרדים ולנסות להמשיך לכתוב את הספר, אני תקוע עליו כבר יותר מדי זמן ואני צריך להגיש בקרוב סקיצה ראשונית, אנדרו לא יוותר לי הפעם. הוצאתי את הטלפון מהכיס והסתכלתי על השעה, רואה כי יש עוד רבע שעה עד שנצטרך ללכת להרצות ולכן החלטתי שאלך לקנות לעצמי משהו לשתות

"בנות" קראתי, הן סובבו את ראשן אליי והסתכלו עליי במבט שואל "אני הולך לקנות קפה, אתן רוצות משהו?" שאלתי, מנסה להיות מנומס למי שאצטרך להעביר איתן הרבה מאוד זמן השנה

"לא, תודה" אמילי אמרה, העברתי את מבטי לסופיה וגם היא הנידה בראשה. משכתי בכתפיי והתחלתי להתקדם על פי השלטים שניצבו ברחבי המקום למקום שמוכר משקאות קרים וחמים, כאשר נכנסתי למקום הקטן שנמצא ממש מחוץ לבניין הגדול, החום של החימום הורגש בחוזקה והרגשתי את גופי מפשיר מהקור ששורר בחוץ. ניגשתי לדלפק והזמנתי קפה גדול שיעזור לי להתעורר מעט כיוון שהרגשתי עדיין מעט ישנוני, כאשר קראו בשמי מיהרתי לקחת את ההזמנה שלי ולחזור לבניין השוכן ליד, חוזר שוב על כל הדרך שעברתי מקודם עד שנעצר ליד דלת שסימנה שהגעתי לשירותים. בחרתי להיכנס ולעשות את צרכיי במהירות כדי שלא אצטרך לצאת באמצע ההרצאה, מה שידעתי שיקרה בוודאות אם לא אכנס עכשיו. נכנסתי לאחד התאים ובזמן שהייתי עסוק בדבריי שמעתי תא אחר נסגר אך לא הקדשתי לזה יותר מדי מחשבה והמשכתי בעיסוקיי, שומע את זרם המים של אחד הכיורים נפתח ומניח שמי שזה לא יהיה שוטף את ידיו לאחר השימוש שלו בשירותים. סגרתי את כפתור המכנס שלי ויצאתי מהתא, רואה שבדיוק דלת חדר השירותים נסגרה ומי שזה לא היה יצא מפה לפני שהספקתי לראות מי הוא. שטפתי את ידי בזריזות ולקחתי את הקפה שהשארתי על השיש מוקדם יותר, מתחיל להתקדם שוב לכיוון החדר שידעתי שבו אנו מרצים. הגעתי לחדר ופתחתי את הדלת, לא טורח לדפוק בגלל שאני לא שם זין על מה שהם חושבים. ראיתי שאמילי וסופיה מדברות עם איש בשנות הארבעים לחיו והנחתי שזה מר היל, על פי התיאורים החוזרים של אנדרו כמובן