SHIT, maybe I missed you // 2

פרק 45

~נק׳ מבט הארי~

נישקתי את שפתיו של לואי, מחזיק במותניו הקטנות ומושך אותו כמה שיותר קרוב אליי, נחוש להרגיש את גופו הקטן כנגד שלי. נשענתי עם יד אחת על הספה ועם השנייה ליטפתי את פניו, ממשיך לנשק את שפתיו בתשוקה ומרגיש איך כל מערכותיי נדלקות ברגע כאשר גניחה נפלטת לו כנגד שפתיי. מסך הטלוויזיה המשיך להריץ את הסרט שכבר לפני זמן רב איבדנו בו עניין, מעדיפים להעביר את הזמן הזה בלהתנשק מאשר לצפות בעוד סיפור אהבה מטופש שכבר ידוע מראש איך יגמר

״ה...הארי״ לואי נשם מתחתיי, מרים את ידיו מעורפי אל שיערי ומבריש אותו בין אצבעותיו, מושך אותו מעט וגורם לנשימה להיפלט מפי

״אני רוצה לזיין אותך״ לחשתי לאוזנו ונישקתי את הנקודה בצווארו שאני יודע שמשגעת אותו, נהנה לשמוע את הגניחה הנוספת שנפלטת לו. הצמדתי את גופי לשלו, מרגיש את הבליטה שלי שנוצרה כבר לפני כמה דקות נצמדת לשלו, שמח לדעת שאני משפיע עליו בדרך הזו

״אל תאמר לזיין, זה נשמע רע״ הוא אמר, נותן מכה קטנה לכתפי ומביט בי במבט מעט כועס שהפך אותו למתוק אפילו יותר

״בסדר״ אמרתי, מחייך לעצמי ומושך אותו בחזרה לשפתיי ״אני רוצה להרגיש אותך״ לחשתי כנגד שפתיו ״אני רוצה להעיף כל פיסת בד מהגוף היפה שלך, אני רוצה לשמוע אותך גונח את השם שלי שאני מענג אותך ומשאיר אותך חסר מילים״ הוא הביט אל תוך עיניי ויכולתי לראות את הסומק שנבנה בלחיו, מנשק את הלחי שלו ומיד לאחר מכן את קצה פיו, מתגרה בו מעט

״אתה נוראי״ הוא אמר, מסתיר את פניו עם כפות ידיו מהמבוכה שחש ממילותיי. צחקתי והזזתי את ידיו, רוצה להביט שוב שעיניו שמטביעות אותי עמוק בהן בכל פעם מחדש

״אולי אני נוראי, אבל אתה אוהב את זה״ אמרתי בהתגרות וחייכתי כאשר הוא גלגל את עיניו וכרך את ידיו בחזרה סביב צווארו, מושך אותי למטה אליו ומרסק את שפתינו אחת כנגד השנייה. תפסתי את קצה חולצתו ומשכתי אותה ממנו, זורק אותה לנקודה לא ידועה על הרצפה ומנשק את חזו החשוף. ידיו תפסו את החולצה שלי והעיפו אותה ממני, משאיר את פלג גופי העליון עירום כנגד שלו. החזקתי את גומי מכנסיו והתכוונתי לפשוט אותם ממנו אך נקטעתי על ידי צלצול הטלפון שלו שנשמע בחוזקה ברחבי הקומה

״הארי, תעצור״ הוא ביקש, מצחקק כאשר אני מניד בראשי וממשיך לנשק את בטנו התחתונה ״אני צריך לענות״ הוא אמר, מזיז אותי ממנו ומתיישב על הספה, שולח את ידו אל הטלפון ומכווץ את גבותיו כאשר קורא את צג האדם שמתקשר

״לעזעזל לואי אל תענה, בוא לפה״ אמרתי, מושך את ידו כדי שיתקרב חזרה אליי. הוא משך את ידו חזרה אליו וענה לשיחה, מצמיד את הטלפון לאוזנו ולא נותן לי לשמוע את קולו של האדם הלא ידוע שהחליט להתקשר דווקא ברגע הזה