אוקיי יש לי הודעה חשובה לפני שהפרק מתחיל אז בבקשה תקראו!
אני מרגישה שהפאנפיק הזה מיצא את עצמו כבר הרבה זמן, זאת די הסיבה העיקרית שקשה לי כל כך לכתוב ולהעלות פרקים, אין לי יותר מה לכתוב פה ואני מרגישה שאני סתם מושכת את זה אז.... פרק 55 יהיה הפרק האחרון.
אחרי פרק 55 יעלה גם אפילוג ושאלות תשובות כמובן, כי איך אפשר שלא?!
בקיצור תהנו מהפרק ותתכוננו להודעה מטורפת בפרק האחרון שאני בטוחה שתשמח אתכן!!!!
אוהבת🥰~~~~~
~נק׳ מבט לואי~
בימים האחרונים הארי התנהג שונה. הוא היה הרבה יותר שקט ומופנם, היה נדמה פעמים רבות כי הוא מנסה להתחמק ממני ונמנע מלדבר איתי. לא אשקר, זה הדאיג אותי יותר מהכל, עצם העובדה שיכול להיות שהפסקתי לעורר בו עניין, שהפסקתי לרגש אותו כמו שהוא מרגש אותי. אני לא יודע מדוע הוא מתנהג כך אך אני מקווה שזה לא מהסיבה הזאת....
״לואי!״ קולו של הארי נשמע מהקומה התחתונה, קורא לי לרדת כדי שלא נאחר לעבודה. מיהרתי להשפריץ על גופי מעט בושם וירדתי למטה, רואה את הארי שנראה מקסים כמו תמיד מרפרף במסך הטלפון שלו ומתרכז במשהו. כאשר הוא שם לב שהגעתי הוא במהירות סגר את הטלפון ונראה לחוץ אך לאחר שנייה חייך אלי חצי חיוך כובש וסימן לי עם ראשו לבוא אחריו.
יצאנו מהבית ונכנסנו אל הרכב של הארי, בו אנחנו נוסעים לעבודה בכל יום. ידו הגדולה מצאה בטבעיות את מקומה על יריכיי ואגודלו זז וליטף ברכות, שמתי את ידי על שלו ושיחקתי באצבעותיו, מקבל ממנו חיוך. אהבתי את החיוך שלו אך שוב הרגשתי שהמבט בעיניו היה כל כך מרוחק. המשכתי לשחק באצבעותיו בשעה ששקט שרר באוויר ועשינו את דרכינו למשרדים.
״אנחנו עדיין יוצאים הערב?״ שאלתי בקול רגוע כאשר הארי החנה במקום השמור לו למול הבניין הגדול.
״כן, ברור״ הוא אמר, מנתק את ידו משלי כדי שיוכל להחנות בצורה טובה יותר. השפלתי מעט את מבטי וקוויתי שהיציאה היום תקרב אותנו מחדש.
ברגע שיצאנו מהאוטו והארי נישק את שפתי נשיקה מהירה ואיחל לי יום טוב לפני שמיהר לעלות למשרד שלנו, אפילו לא מחכה לי, התפללתי בכל ליבי שהאהבה שהוא מרגיש אליי לא חומקת לי מבין האצבעות.
~~~~~
השעה הייתה די מאוחרת וכבר מזמן שבתי חזרה הביתה. הארי אמר שהוא יגיע מעט מאוחר יותר איך אני מתחיל לדאוג, עברו שעות רבות מאז שאמר זאת. החלטתי להתקשר אליו ולשאול מה קורה איתו ומתי הוא אמור להגיע, מוציא את הטלפון מכיסי ומחייג אליו, מחכה בשקט בזמן שקו הטלפון נשמע כמחייג
"הלו" קולו ענה, נשמע מוטש למדי "לואי?" הוא שאל לאחר כמה שניות שבהן הייתי בשקט, מזכיר לי כי אני צריך לדבר
"איפה אתה?" שאלתי במיידיות ובמעט כעס, אם לומר את האמת אני חושב שמגיע לי לכעוס עליו, הוא שכח לגמרי מהיציאה שלנו הערב והוא מתנהג בצורה כל כך משונה בזמן האחרון
YOU ARE READING
SHIT, maybe I missed you // 2
Fanfiction𝕊ℍ𝕀𝕋,𝕞𝕒𝕪𝕓𝕖 𝕀 𝕞𝕚𝕤𝕤𝕖𝕕 𝕒𝕘𝕒𝕚𝕟? °°°°°° -עונה שנייה! -מכיל תכנים מיניים הקריאה על אחריותכם! °°°°°° ״קשה להתחיל, קשה לסיים ובלתי אפשרי לשכוח״ °°°°°°° מקום ראשון בקטגוריות: fanfiction zaynmalik niallhoran louisandharry onedirection liam...