נ.מ גוף שלישי
ג'יני שכבה במיטתה, התהפכה מצד לצד, חלומות יפים על התסטראלים היו בזמן שהיא ישנה, היא תמיד רצתה לדעת איך התסטראלים נראים, היא תמיד דמיינה אותם בתור סוסים מפוארים, אבל כשלונה סיפרה לה שיש להם גם כנפיים זה קצת ערער את המחשבה שלה, אבל בחלומה של ג'יני היה עוד מישהו, ילדה למען האמת, בלונדינית, היא זיהתה את פניה של הילדה מיד. ג'יני קמה מהמיטה כשראתה אותה,
זה יכול להיות? לונה?
ג'יני קמה ממיטתה והלכה לחדר המועדון, כדי לסדר קצת את המחשבות.
"היי ג'יני!" אמרה פווארטי (לא בטוחה שרשמתי טוב) פאטיל כשג'יני יצאה מחדרה, היא בכלל לא שמה לב לשעה, "היי פווארטי, היי לבנדר" אמרה ג'יני ופיהקה. הארי פוטר, רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר ישבו בחדר המועדון, גם פרד וג'ורג' וויזלי היו שם, מספרים בדיחות לחברם הטוב, לי ג'ורדן.
"היי אחות, מה קורה?" שאל פרד כשג'יני התיישבה על הכורסא בחדר המועדון
"סתם חלום רע" ענתה ג'יני, "מה אמרתי עכשיו? חלום רע? זה לא היה נורא כל כך, העיניים של לונה היו כל כך יפות.."
"מה אמרת?" שאל ג'ורג' , ג'יני קלטה שהיא אמרה את זה בקול, אבל דיברה בשקט כך שלא ממש שמעו
"אמרתי שחלמתי על איך נראים התסטראלים" אמרה ג'יני, זה לא היה שקר מוחלט, היא באמת חלמה על זה, אבל גם לונה הייתה שם, מה היא עשתה שם?
"התסטראלים? מה כזה מעניין בהם?" שאל רון, ג'יני לא אהבה את השאלות המטופשות של רון, וכך גם הרמיוני, שנראתה עצבנית עליו יותר מבדרך כלל, הארי וג'יני צחקו כשהיא נתנה לו מכה בראש עם הספר שהיא קראה.
"את לא עייפה?" שאל הארי את ג'יני, הארי התייחס לג'יני לרוב כמו אל ילדה קטנה, היא שנאה את זה, אבל גם קצת חיבבה את זה
"הארי, אני לא בת שלוש, תפסיק להתייחס אליי ככה!" אמרה ג'יני, היא לא הבינה מאיפה החוצפה שלה יצאה פתאום, מה שכן, היא הבינה למה פרד וג'ורג' צחקו, הארי היה קצת מובך.
"ג'יני, יש משהו במה שהארי אומר, את אף פעם לא ערה בשעות האלה" אמרה הרמיוני, ג'יני השיבה לה בגלגול עיניים מתחצף.
"אני הולכת לסיבוב" אמרה ג'יני, היא לא הבינה בעצמה למה יש לה חשק כל כך גדול לצאת מחדר המועדון עכשיו וללכת, לא משנה לאן, או שכן בעצם?
"לא ג'יני! פילץ' יתפוס אותך!" אמרה הרמיוני
"בגלל זה את צריכה לקחת את הגלימת היעלמות של הארי!" אמר רון, הרמיוני הרביצה לו עם הספר שוב, ג'יני התעלמה והסתכלה על הארי במבט מתחנן, הארי הביא לה את הגלימה בסופו של דבר.
"תודה הארי! אני אחזיר אותה, נשבעת!" אמרה ג'יני ויצאה, לאן היא תלך בכלל?
ג'יני הלכה לאן שרגליה הובילו אותה, עד שנעמדה מול דלת אפרפרה, כששמעה צעדים מתקרבים אליה היא נעמדה בקיר שממול הדלת, אלו היו פדמה פאטיל ומריאטה אדג'קומב, ג'יני הבינה שהיא בכניסה לבית רייבנקלו, פדמה ומריאטה נכנסו אחריי שענו על חידה וצחקקו, ג'יני חשבה שזה קצת מוזר אבל נכנסה אחריהן בלי לחשוב בדיוק מה היא עושה.
היא ראתה את חדר המועדון של רייבנקלו, חדר כל כך יפה, הכל מקושט בצבע כחול, מה שהזכיר לה את העיניים של לונה משום מה.
הבנות עלו למעלה אז היא עלתה אחריהן, פדמה הסתובבה לצד של ג'יני בערך פעמיים כשחשבה שהיא שמעה משהו, ג'יני חשבה שזה חכם, אך טיפשי.
הבנות נכנסו לחדרים שלהן, היא לא זיהתה פרצוף מוכר כשנכנסה אחריהן, מריאטה הייתה גדולה יותר מפדמה אז היא בדקה בחדרים של שתיהן, שום דבר, או לפחות זה מה שהיא חשבה.
רעש של פתיחת דלת נשמע מאחד החדרים, ילדה שלבשה סוודר כחלחל ומכנסיים קצרים בצבע ורוד יצאה משם, ילדה בלונדינית עם חיוך על הפנים, ג'יני בהתה בה הולכת אל חדר המועדון, "היא בחיים לא נראתה יפה כל כך..." מלמלה ג'יני
"תודה, ג'יני" אמרה לונה וצחקקה, ג'יני נבהלה
"כמה... כמה זמן את יודעת שאני פה?" שאלה ג'יני, מסמיקה
"זה תלוי, כמה זמן את פה?" שאלה לונה עם חיוך.
ג'יני הורידה את גלימת ההיעלמות, לונה בהתה גם בה, המדים של גריפינדור כבר לא היו עליה, אבל סוודר סגלגל היה, לונה בחנה אותה מכף רגל ועד ראש.
"מה את עושה?" שאלה ג'יני
"כלום, מה את עושה פה?" אמרה לונה, שהסמיקה
"לא יודעת.." אמרה ג'יני, לונה נראתה קצת מאוכזבת אבל בכל זאת חייכה את החיוך המקסים שלה
"זה בסדר, שימי את הגלימה ותלכי, את בטח עייפה" אמרה לונה כשסגרה את הספר שלה בחדר המועדון, שתיהן הרימו את הגלימה וידיהן נפגשו, הן הסמיקו.
"צריכה עזרה?" שאלה לונה את ג'יני כשראתה שהיא מסתבכת עם הגלימה
"אולי קצת" אמרה ג'יני, לונה הרימה את הגלימה וניסתה לעזור לג'יני לכסות את הפנים שלה, למרות שעיניה החומות פשוט גרמו לה להסתחרר, לונה ידעה מה היא מרגישה לג'יני, היא הייתה בטוחה בזה במאה אחוז, אבל היא לא העזה לדבר על זה איתה בחיים.
העיניים של ג'יני הסתכלו על עיניה, זה הרגיש כל כך נכון, כל כך טוב.
"טוב..." אמרה לונה וסגרה את הגלימה על ראשה של ג'יני, "כדאי שתלכי, פילץ' עוד יתפוס אותך"
לונה התקרבה למדרגות, מוכנה ללכת לישון שוב, עד שג'יני תפסה בידה.
"לא.." אמרה ג'יני
"לא?" שאלה לונה, מבולבלת
ג'יני משכה את לונה לעברה, שפתיהן היו כמעט מחוברות, ג'יני הייתה צריכה זריקת אומץ לזה, וגם לונה, אבל ג'יני עשתה את זה.
ג'יני נישקה את לונה.
YOU ARE READING
הלב שלי, ואולי שלך. (ליני)
Romanceג'יני וויזלי ולונה לאבגוד תמיד היו חברות טובות, מאז השנה הראשונה שלהן כשהן נפגשו ברכבת. ג'יני אהבה את הארי, כולם ידעו זאת, אפילו לונה. אך מה קורה כשג'יני מרגישה שזה לא נכון?
