ג'יני וויזלי קמה בבוקר במיטתה, כל גופה כאב, היא דיברה אל לונה כמו אל שפחה, אבל היא הרבה יותר מזה בשבילה, הלוואי שהאגו שלה לא היה כזה עצום.
"ג'יני, קומי כבר!" היא צעקה לעצמה, מרביצה לראשה עם הכרית האדומה שלה.
"לא, מגיע לה, לבוגדת הזאת. כן, בוגדת.." היא מלמלה לעצמה, בליבה היא ידעה שהיא טועה, לונה לא בוגדת ולא הייתה לעולם, זה פשוט לא היא.
"אני.. צריכה לדבר איתו, עם סקמנדר." היא מלמלה לעצמה, ג'יני כל כך התאכזבה מהעובדה שהיא לא חשבה על הרעיון לפני, אך בכל זאת, היום הוא יום חדש, עוד יום בבית הספר 'הוגוורטס' .
"לונה? את כאן?" שאלה צ'ו כשנכנסה לחדרה של לונה, השותפות שלה הלכו מזמן, ולונה עוד נשארה שם, פניה צמודות לכרית.
"הכל טוב?" היא שאלה, מתקרבת אל לונה ומתיישבת לצידה.
"לא ממש, צ'ו. אני אשמח אם תשאירי אותי לבד, אני לא באה לשיעורים היום." אמרה לונה, צ'ו הסתכלה עליה במבט מרחם.
"את לא רעבה? בקושי אכלת בימים האחרונים.." מלמלה צ'ו, היא פחדה שלונה מתחילה להוריד במשקל יותר מהרצוי, היא חשבה על זה בימים האחרונים, אך לא ידעה איך לפתוח את זה מולה.
"צ'ו, אני מבטיחה לך שאני בסדר, אני פשוט צריכה קצת שקט." חזרה ואמרה לונה, צ'ו הכניסה את לכיסה במדיה הכחולים, שם הייתה שקית קטנה עם כמה צפרדעי שוקולד.
"רוצה?" שאלה צ'ו והראתה ללונה את צפרדעי השוקולד, לונה חייכה אליה.
"אם אפשר." אמרה לונה בחיוך, צ'ו הניחה את השקית על צד המיטה של לונה.
"זה בשבילך, אני הולכת לאולם הגדול, תהני." אמרה צ'ו ויצאה מהחדר, לונה הודתה לצ'ו בליבה על השוקולדים, היא באמת הייתה צריכה את זה, היא לא יכולה להישאר רעבה לכל היום.
"היי, ג'יני, שבי איתנו." אמר נוויל בחיוך, ג'יני התיישבה בינו לבין הרמיוני, היא הייתה בשקט לכל הארוחה ואכלה מעט, רון הסתכל עליה במבט מוזר.
"מה אתה רוצה?" היא שאלה אותו כשקלטה את מבטו, רון התעלם ממנה והעביר את מבטו לפרד וג'ורג', שבהו בג'יני במבט מתנצל ואשם.
"אני יכול לדעת מה אני מפספס?" שאל רון, אף אחד לא הגיב לכמה שניות.
"אתה לא מפספס כלום, רון. עכשיו אם תוכל-" אמרה ג'יני, אך דיבורה נקטע כששמה לב לינשוף של אחיה, פיגווידג'ן, מגיע עם מכתב ומפיל אותו לרגליה.
"היי, מה זה, פיג?" שאל רון, הינשוף התיישב לידו ונקר באוכל שלו.
"היי! די כבר!" צעק רון, הרמיוני והארי צחקו.
"זה מצ'ארלי?" שאלה הרמיוני לבסוף.
"אני חושבת.. כן, זה הוא." אמרה ג'יני ופתחה את המכתב באיטיות.
"ג'ינוורה מולי וויזלי.
היי ג'יני, איך את?
קראתי את המכתב שלך, אני אשמח שתספרי לי עוד על המקרה, אני מכיר את משפחת לאבגוד המון שנים, לונה לאבגוד לא תעשה דבר כזה.
ביקשת חדשות טובות, אז יש לי כמה.
את זוכרת את הדרקון שגידלתי, קרפי?
טוב, הוא מצליח לעוף שוב, הוא חזק נורא בזמן האחרון, אני גאה בו, וגאה בך.
אני שמח שכתבת לי, ג'יני, נתראה בקרוב.
צ'ארלי."
ג'יני קראה את המכתב עשרות פעמים, היא שמחה שפיגווידג'ן הביא לה את המכתב מהר, היא באמת הייתה צריכה את צ'ארלי באותו הרגע, הוא תמיד מעלה לה את מצב הרוח.
YOU ARE READING
הלב שלי, ואולי שלך. (ליני)
Romanceג'יני וויזלי ולונה לאבגוד תמיד היו חברות טובות, מאז השנה הראשונה שלהן כשהן נפגשו ברכבת. ג'יני אהבה את הארי, כולם ידעו זאת, אפילו לונה. אך מה קורה כשג'יני מרגישה שזה לא נכון?
