"את נראת מותשת, לונה. צריכה עזרה ללכת חזרה?"
"זה בסדר, אתם יכולים לקרוא לבן דוד שלי במקום.."
"ה...בן דוד שלך?" שאלה הרמיוני, ג'יני רצתה לשאול את אותה השאלה, מבטים מבולבלים עלו מהתאומים ומלי, וכמובן מהארי ורון.
"אני בטוחה שאתם מכירים אותו...
דראקו מאלפוי."
"מה?! מאלפוי הטיפש, האידיוט הזה, הוא בן דוד שלך?!" שאל רון, מופתע למדי.
"כן, רון. הוא בן הדוד שלי, אבא שלו, לוציוס מאלפוי, היה אח של אמא שלי."
"ו... למה לא ידעתי את זה?" שאלה ג'יני, מנסה למנוע מלונה ללכת.
"אני מניחה שלא חשבתי שזה כזה חשוב, אבל, כמובן, אחריי שאמא שלי התמיינה לרייבנקלו, הקשר בינה לבין לוציוס הסתבך.." אמרה לונה וקמה ממיטת המרפאה.
"להתראות ג'יני, להתראות וויזלים והחברים שלהם." אמרה לונה ודילגה אל דלת המרפאה, מאושרת יחסית.
"היי לונה! את בטוחה שאת לא צריכה עזרה?" שאלה הרמיוני, לונה צחקקה.
"לא, זה בסדר, הרמיוני. אם אני אצטרך אני אלך לבן דוד שלי, הוא יעזור." אמרה לונה בחיוך רחב.
"הוא לא, את בטוחה שאנחנו מדברות על אותו הדראקו?"
"כן הרמיוני, תסמכי עליי." אמרה לונה, הרמיוני הטילה ספק, אך ג'יני חייכה אל לונה ונופפה לה עד שיצאה.
"היי פרדי, שמעת?" שאל ג'ורג' , שעמד להתפוצץ מצחוק.
"כן ג'ורג'י, שמעתי..." אמר פרד, שעמד להתפוצץ מצחוק לא פחות מג'ורג' .
"אוי לא.." מלמלה לעצמה ג'יני, הרמיוני שמה לב לפרצופים.
"וויזלים וחברים שלהם!" אמרו התאומים באותו הזמן והתחילו להתפקע מצחוק, לי הצטרף לצחוק המתגלגל של התאומים, עד שהרמיוני הרביצה להם שוב עם אחד הספרים שלה.
"נו באמת, גריינג'ר, את לא יודעת להנות?" שאל פרד, מנסה להפסיק לצחוק.
"תשתוק כבר, פרד." אמרה הרמיוני, לי התחיל לצחוק מכל דבר קטן שקרה, בסופו של דבר התאומים ולי נרגעו והלכו משם, רק הרמיוני, הארי ורון נשארו.
"טוב, את משוחררת יקירה." אמרה מדאם פומפרי, ג'יני חייכה בלי לשאול שאלות.
"משוחררת? את בטוחה שהיא בסדר?" שאלה הרמיוני, ג'יני מצאה את זה די מעצבן, למען האמת.
"כן, אני בסדר לגמרי, ואני זזה מפה!" אמרה ג'יני ורצה משם הכי מהר שיכלה, רוב האנשים היו חושבים שהיא מתאמנת, אבל היא יותר בקטע של ריצת המרתון 'לברוח מהרמיוני' , לא היה אכפת לה שהרמיוני ורון צועקים אליה בכל המסדרון, היא הלכה למגדל אסטרונומיה.
"שלום, ג'יני." אמרה לונה, היא הרגישה שיש ביניהן סוג של טלפתיה, הן מצליחות למצוא אחת את השנייה גם כשהן לא יחד, זה הדהים אותה.
"לונה, היי!" אמרה ג'יני והתקרבה אל לונה, שתיהן היו בגג מגדל אסטרונומיה.
"אני רואה ששחררו אותך, זה נחמד. ואיך את מרגישה?"
"אני מרגישה מעולה, טוב מתמיד, כשחושבים על זה." אמרה ג'יני וחייכה לכיוונה של לונה, לונה הסמיקה. (ה.כ נו התגעגעתם ללונה המסמיקה שלנו?)
"דראקו עזר לך?" שאלה ג'יני בקול רגוע, לונה המשיכה להסתכל בנוף אך ענתה תוך כמה שניות.
"לא, בסוף הרגשתי בסדר." אמרה לונה, ג'יני הניחה את ידה על כתפה.
"אתם.. באמת בני דודים?" שאלה ג'יני, לונה חייכה שוב.
"כן, אנחנו בני דודים."
"אה... ופגשת את אבא של מאלפוי?" שאלה ג'יני, היא ניסתה להישמע לא דואגת במיוחד, למרות שהייתה דואגת לגמרי.
"כן, לא דיברנו הרבה, וזה היה שהייתי קטנה מאוד, לפני מה שקרה..." אמרה לונה, קולה נקטע וג'יני פלטה אנחת דאגה.
"זה בסדר, את לא צריכה לדבר על זה אם את לא רוצה.." אמרה ג'יני וחיבקה את לונה.
"תודה ג'יני, את-" קולה של לונה נקטע כי ג'יני נישקה את שפתיה, לונה הניחה את ידה על קו הלסת של ג'יני, ג'יני קירבה את לונה אליה, הן לא ידעו מה הן עושות, אבל זה הרגיש טוב.
"אני אזוז, אני צריכה לדבר עם רולף.." אמרה לונה לאחר שהתנתקו.
"רולף? רולף סקמנדר?" שאלה ג'יני, היא נזכרה ברולף ששאל אותה על לונה, שרצה לצאת איתה, הלב של ג'יני זז ממקומו.
"כן, את מכירה אותו?"
"לא." אמרה ג'יני באסרטיביות.
"אה- בסדר, להתראות, ג'יני." אמרה לונה, ג'יני הנהנה והמשיכה להסתכל בנוף מקצה מגדל אסטרונומיה.
"וואו, זו דלת... מיוחדת." אמרה לונה כשהייתה בכניסה לבית הפלפאף.
"מה את צריכה?" שאל ג'סטין כשהתקרב לשם עם ארני.
"שלום, ג'סטין. אני מחפשת את רולף סקמנדר."
"רולף לא שם, אל תחכי." אמרה ליאן שבדיוק יצאה מחדר המועדון, ליאן לא חיבבה את לונה במיוחד, כמו שאתם יודעים, והייתה לה גישה די דוחה אליה.
"שלום, ליאן, אני מבינה, להתראות." אמרה לונה והלכה משם בדילוגים.
"לונה!"
"רולף-"
"אמרו לי שחיפשת אותי, מה יש?"
"טוב.. רצית לשאול אותי משהו, לא?"
"לשאול אותך-? אה! כן כן רציתי, אממ.." אמר רולף, לונה הסתכלה עליו במבט מבולבל.
"את... תרצי לצאת איתי?" שאל רולף, עיניה של לונה נפתחו לרווחה.
"מה זאת אומרת?"
"לדייט, תצאי איתי לדייט?"
"אני..." מלמלה לונה, איך לעזאזל היא אמורה להגיד לו שהיא פאן ושהיא בזוגיות עם ג'יני וויזלי?
"אני... זה נורא מחמיא לי, רולף."
"זה אומר כן?"
"זה אומר-"
"תני לי צ'אנס, היום בשבע אני אבוא לחדר המועדון של רייבנקלו, תהיי שם?"
"אמממ..." מלמלה לונה, היא כל כך רצתה לא לפגוע בו, אבל זה יצא עקום נורא.
"מעולה, נתראה." אמר רולף והלך משם לחברתו הטובה, חנה אבוט, שחיכתה לו.
לונה לא הבינה בדיוק מה קרה שם, יש לה דייט עם רולף? היא בכלל לא הסכימה לזה, אז איך בכלל?
"לעזאזל."
●●●●●●●●●●●●
שלוםםםם, זה פרק קצת הרבה מוזר אבל איך לעזאזל עוד אני אמורה לעשות דרמה בין זוג כזה לא טוקסיק?
אז כן אל תשכחו לאכול ילדים וזהו ביי לבלבות
YOU ARE READING
הלב שלי, ואולי שלך. (ליני)
Romanceג'יני וויזלי ולונה לאבגוד תמיד היו חברות טובות, מאז השנה הראשונה שלהן כשהן נפגשו ברכבת. ג'יני אהבה את הארי, כולם ידעו זאת, אפילו לונה. אך מה קורה כשג'יני מרגישה שזה לא נכון?
