"את נראת לחוצה, הכל טוב?"
"כ-כן, פשוט קמתי הרגע, לא הצלחתי לישון כל כך.." מלמלה לונה, ג'יני הסתכלה עליה במבט מודאג.
"זה בגלל שגירשתי אותך אתמול?" שאלה ג'יני בלחש, לא הרבה אנשים היו בחדר המועדון, אבל היא לא רצתה שישמעו.
"לא, זה לא קשור, סתם נדודי שינה.." אמרה לונה והעבירה עמוד בספר שקראה, ג'יני נאנחה ותפסה בידה של לונה.
"בואי אחריי."
"ג'יני, את מוכנה להסביר לי לאן הולכים?" שאלה לונה בקול נעים, ג'יני ידעה בדיוק לאן הן הולכות, אבל באותו רגע נגמרו לה המילים.
"לכאן." אמרה ג'יני אחריי כמה דקות של שתיקה וריצה, לונה הסתכלה בפלא על הנוף היפה והמראה הנוח של הנחל הזורם.
"זה... יפיפה." אמרה לונה, משתדלת להסתיר את העובדה שהיא הייתה הולכת לנחל הזה תמיד בשנתה הראשונה, כשג'יני הייתה מתעסקת עם היומן של טום רידל.
"אני רעבה, אני מקווה שיש פודינג." מלמלה לונה, ג'יני צחקקה.
"מה את אומרת על הנוף מפה?"
"אני מכירה את המקום הזה, הייתי הולכת לכאן בשנה הראשונה." אמרה לונה, היא חשבה שאין טעם להסתיר, ג'יני קוראת אותה כמו ספר פתוח.
"ולמה הפסקת?"
"כי היומן של טום הושמד." אמרה לונה, החיוך של ג'יני נמחק מפרצופה.
"אני- אני מצטערת ג'יני.."
"אל תצטערי." אמרה ג'יני, שתיהן שתקו ובהו בגלים הבהים וההולכים בנחל, השקט הרגיע את כל האווירה.
"כשפרד ואנג'לינה התחילו לצאת המלצתי לפרד לקחת את אנג'לינה לפיקניק על שפת הנחל, הייתי עוקבת אחריי פרסי כשהיה לוקח את פנלופה לכאן, היא נראתה מאושרת, פרסי אהב אותה." אמרה ג'יני ונאנחה, לונה הסתכלה עמוק אל תוך העיניים החומות שלה.
"והם ביחד עכשיו?"
"לא בדיוק."
"מה זאת אומרת?" שאלה לונה וג'יני נאנחה.
"פנלופה נפטרה."
"א- אני ממש מצטערת." אמרה לונה והניחה את ידה על כתפה של ג'יני, ג'יני התיישבה על הדשא הקר.
"פנלופה הייתה כמו חברה טובה בשבילי, בחיים לא ראיתי את פרסי מאושר יותר, אבל היא נאבנה בשנה הראשונה, ולא שרדה את זה, לא משנה מה מדאם פומפרי ניסתה." אמרה ג'יני, לונה הבינה שג'יני בטוחה שזו אשמתה ולכן התיישבה לידה.
"זו לא אשמתך."
"אני יודעת שכן, אל תנסי." אמרה ג'יני, היא הרגישה את הכוונה של לונה, אבל לא הייתה לה תגובה.
"או- אוקיי."
"א- אני מצטערת, לא התכוונתי."
"אני מבינה." אמרה לונה והניחה את ראשה על כתפה של ג'יני, ג'יני הניחה את היד עליה באיטיות, שתיהן צופות בנחל בא והולך בגלים, כאילו אין שום דבר מאחוריהן, לא חיים שלמים, לא משפחה, לא חברים, רק שתיהן, כנגד כל הסיכויים.
"אני אוהבת אותך, ממש ממש." אמרה לונה, ג'יני נשקה למצחה, לונה הסמיקה.
"את רואה את הציפור הזאת?" שאלה לונה והצביעה על ציפור שצבעה היה לא ברור, גוונים חדשים של אפור התגלו לעיניה של ג'יני, עין אדומה אך מיוחדת צפתה בהן, הציפור פרשה כנפיים.
"כן."
"זו יונה." (ה.כ אחריי שתסיימו לקרוא תקראו את מה שכתבתי בסוף זה קשור למשפט על היונה)
"אני יודעת שזו יונה, לונה."
"לא סיימתי," אמרה לונה וקמה על רגליה, ג'יני צפתה בה בשקט.
"היונה מייצגת אהבה, והיונה הוכרה כסמל של אהבה. הציפורים האלו היו סמל של אהבה, שלווה וסובלנות במשך שנים."
"נשמע קצת כמוך." אמרה ג'יני, לונה חייכה והתיישבה חזרה ליד ג'יני, הפעם הניחה את ראשה על רגליה.
"ינשוף." אמרה לונה, מסתכלת על השמיים.
"מה איתו?"
"הינשוף נתפס על ידי תרבויות רבות כמסמן למוות. במיתולוגיה האינדיאנית, הינשוף הוא נוכחות מבשרת רעות עם סיפורי אזהרות רבים על הופעתה." אמרה לונה, ג'יני התרשמה מהידע הרב על הנושא הזה, וחייכה.
"את מרשימה אותי, את יודעת?" אמרה ג'יני ונישקה אותה, היא שמחה להיות איתה שם, לבד, רק שתיהן.
"ידעתי!" צעק פרד, ג'יני לא זיהתה מאיפה הקול מגיע, היא ידעה שזה הוא, אבל לא ראתה אותו.
"שמעת את זה?" שאלה לונה תוך כדי שג'יני שיחקה בשערה.
"כן."
"ידעתי שהיא תשמע אותך, אידיוט, אתה לוחש חזק מידי!"
"אתה לוחש בדיוק באותו הטון!"
"אני לא!"
"אתה כן!"
"פרד, אני יודעת שזה אתה! וזה בטח ג'ורג' איתך, תצאו משם!" צעקה ג'יני, צעקה שגרמה ללונה לקפוץ במקומה מבהלה, ג'יני הניחה את ידה על שערה הארוך של לונה שוב וגרמה לה להרגיש בנוח.
"בסדר!"
"רואה, פרד? הכל באשמתך!" אמר ג'ורג' , פרד צחק, מה שגרם לג'ורג' לצחוק אחריו, לונה קמה מברכיה של ג'יני במהרה.
"אפשר לדעת מה לעזאזל אתם עושים פה?!"
"עוקבים אחריכן, פרד החליט שבא לו להוכיח שהוא צודק." אמר ג'ורג' , הפנים של ג'יני האדימו.
"וצדקתי."
"אתה חתיכת-"
"לפני שתמשיכי את המשפט יש לי הרבה שאלות אלייך, לונה לאבגוד." אמר פרד, לונה הסתכלה עליו במבט מעט מבולבל.
"למה נישקת את רולף סקמנדר?"
●●●●●●●●●●●●
שלום שוב! אז תנו לי להסביר לכם קצת על היונה כמו שאמרתי.
ליונה שהתכוונתי אליה היא לא יונה "רגילה" , זה סוג מיוחד של יונים אבל אין לסוג שלהם פירוש בעברית, באנגלית השם שלהם זה Pigeons .
אה וכל מה שאמרתי על הציפורים פה נכון, גם החלק על הינשוף.
יום מהמם לכם
YOU ARE READING
הלב שלי, ואולי שלך. (ליני)
Romanceג'יני וויזלי ולונה לאבגוד תמיד היו חברות טובות, מאז השנה הראשונה שלהן כשהן נפגשו ברכבת. ג'יני אהבה את הארי, כולם ידעו זאת, אפילו לונה. אך מה קורה כשג'יני מרגישה שזה לא נכון?
