אוקייי עכשיו מגיעים כמה חלקים שיהיו בעיקר בגוף שלישי, שימו לב לזה כי זה יכול קצת לבלבל, תהנו :)
●●●●●●●●●●
לאחר שג'יני וויזלי ראתה את התמונה היא לא יכלה להאמין למראה עיניה, בסוף השבוע היא לא זזה ממיטתה, דיברה רק עם הרמיוני, שהביאה לה את האוכל והמים שהייתה צריכה, והרמיוני? הרמיוני ניסתה לשכנע אותה לדבר עם לונה, לתת לה להסביר או לפחות לעשות איתה שיחה הוגנת, אך ג'יני סרבה בתוקף.
ובינתיים, לונה לאבגוד עשתה את כמעט אותו הדבר, היא יצאה מחדרה אל חדר המועדון פעם בכמה זמן, מדברת עם צ'ו כשמשתעממת, אך מענה את עצמה מבפנים בכל הזדמנות.
בראשון בערב לונה ישבה בחדר המועדון של רייבנקלו, צ'ו סיפרה לה דברים שקרו לה עם סדריק בשנה שעברה, איך שהוא אהב אותה, וכמה זה כאב לראות אותו ללא רוח חיים על הדשא הקר.
ולונה הקשיבה לכל מילה ומילה, היא חשבה שזה יעזור לצ'ו להמשיך הלאה, לונה ניחמה את צ'ו בכל פעם שבכתה, צ'ו סיפרה לה על הפעם בה סדריק לקח אותה לראות את השקיעה והחזיק בידה, איך שהלב שלה פעם בשביל שניהם, ודמעות ירדו מעיניה, כמו טיפות גשם.
לונה חשבה על לדבר עם ג'יני בימים האחרונים, היא הופתעה כשראתה שג'יני לא באה לחדר המועדון של רייבנקלו כמו ביום המשחק, היא פחדה מלי ג'ורדן, היא פחדה שהוא יספר לה, אך לא היה לה את האומץ לשאול את צ'ו.
אחריי ששמעה את כל הקיטורים של צ'ו על הגעגועים שלה לסדריק, לונה החליטה לאזור אומץ, ולדבר.
"היי, צ'ו?" היא שאלה בקול רגוע, ניסתה לא להכביד על הילדה הבוכייה הרבה.
"כן?" שאלה צ'ו, משתדלת לעצור את זרם הדמעות ולנשום עמוק.
"אמרת שאת מכירה את לי ג'ורדן, מי זה?" היא שאלה, צ'ו חייכה וניגבה את דמעותיה.
"לי ג'ורדן הוא תלמיד שנה שביעית מגריפינדור, חבר טוב של אחים של ג'י.. ג'ינ... כלומר, התאומים וויזלי." אמרה צ'ו, לונה כמעט שכחה מהבעיה של צ'ו להגות את השם 'ג'יני' , תמיד היה יוצא לה ג'ינאיי במקום ג'יני.
"אני מבינה. תודה, צ'ו, וסליחה על ההפרעה."
"אין בעיה, גם ככה התכוונתי ללכת לישון, לילה טוב, לונה."
"לילה טוב, צ'ו." אמרה לונה, צ'ו חייכה, היא אהבה את ההקשבה של לונה, את החיוך של לונה שהיא מסמיקה, את העיניים הכחולות שלה שרק הזכירו לה את...
הארי.
החיוך שלה, היא ראתה בשפתייה קמצוץ מהלב של הנבחר. לא היה ברור איך, אבל כל דבר בה הזכיר לה את הארי, צ'ו חשבה שהיא משתגעת, הרי רק לפני רגע היא דיברה על כמה סדריק חסר לה, איך היא מעזה?
"צ'ו צ'אנג, מגיע לך לאהוב." היא אמרה לעצמה לפני שנכנסה למיטתה, הסוודר הלבן שלה היה מקומט לגמרי, ומכנסיה השחורים נראו מגעילים. אך צ'ו הפסיקה לחשוב, העולם עצר מבחינתה, היא רצתה את הארי, אבל למה?
"סוף סוף!" צעקה הרמיוני בהתרגשות כשראתה שג'יני סוף סוף יצאה מחדרה.
"טוב, אל תתרגשי יותר מידי." אמרה ג'יני, מחזיקה בראשה הכואב.
"החלטתי שאת צודקת," המשיכה ג'יני, "אני צריכה לעשות את השיחה."
"איזו שיחה?" התפרץ רון, הרמיוני הסתכלה בו במבט כועס.
"לא עניינך." ענתה ג'יני לפני שהרמיוני תשלוף מחברת ותרביץ לאחיה הגדול בראשו.
"המ." מלמל רון, ג'יני שנאה את הטון המתנשא שלו, היא תמיד חשבה שהוא והאחים שלה מעצבנים, אבל היא התגעגעה לאח אחד יותר מכל,
YOU ARE READING
הלב שלי, ואולי שלך. (ליני)
Romanceג'יני וויזלי ולונה לאבגוד תמיד היו חברות טובות, מאז השנה הראשונה שלהן כשהן נפגשו ברכבת. ג'יני אהבה את הארי, כולם ידעו זאת, אפילו לונה. אך מה קורה כשג'יני מרגישה שזה לא נכון?
